פריקה נפשית קצרה לא יכולה יותר לבכות

מגיל קטן ההורים שלי לא הכי תמכו בי, אמא שלי עזרה לי פה ושם כשהייתי צריכה ואבא שלי לא היה מתייחס אליי ולא היה לו אכפת ממני.. כיום אמא שלי נהייתה כמוהו, היא לא מתייחסת אליי, היא לא תומכת בי, לא עוזרת לי בכלום, היא תמיד מבקשת ממני עזרה ואני תמיד עוזרת לה כמו מטומטמת וכשאני מבקשת עזרה אין לי אותה. אני בסהכ בת 15 אני לא יכולה לנהל לעצמי את החיים לבד, יש כל גך הרבה דברים שאני לא יודעת שאין לי עזרה בכלל מההורים. אמא שלי לא מסכימה לי חבר, היא לא מסכימה לי לשתות או לעשן ועכשיו אני מרגישה שהיא דואגת לי רק בשביל שאהיה כמו שהיא רוצה אבל את העזרה שהיא אמורה לתת לבת שלה אני לא מקבלת. מלא פעמים הייתי צריכה את העזרה שלהם, את התמיכה שלהם, ולא היה לי את זה. אני פשוט מרגישה ילדה יתומה חסרת הורים. מה הייתם עושים במצבי ?