11 תשובות
כן, כל כך כן!
לא משנה מה אני עושה התחושה הזאת תמיד תצוץ בסופו של דבר.
האמת שכבר הרבה שנים אחרי ואני עדיין מרגישה ככה.
אני מניחה שאם נעבוד על זה מספיק קשה נוכל להרגיש טוב יותר עם עצמנו.
Lan
להפך זה רק חיזק אותי
לא
שמתי עליהם ז*ן
לגמרי כן.
כן...
אבל התגברתי על זה...
ללא עזרה של אף אחד כאלו שצריך גם...
מצד אחד כן, אבל מצד שני זה גם עושה אותי חזק יותר וגורם לי להלחם על העקרונות שלי
פעם כשהיו נגיד מטרידים אותי מינית הייתי מנסה לברוח
עכשיו אני יכול להעיף אגרוף בבטן או ללכת משם באדישות עם אצבע שלישית מורמת גבוה באוויר
כן...
אני חוששת לעבור ליד אותן בנות...
שאני מרצה בשכבה תמיד אני מסתכלת עליהן..
אנונימית
אני לא יודעת אם זה לגמרי חרם או ביריונות.
אבל כאילו אני בכיתה ויש חבורה שכל הזמן יורדים עלי שם ומחפשים כל הזמן איך לעקוץ וליצחוק עלי וזה..
ואין לי ממש חברים בכיתה הזאת וגם דיי בבית ספר חוץ מחברה טובה שלי..
לא מדברת על ילדים כאלה של היי בי כאלה יש דיי הרבה. על באמת חברים כאילו..
והם ירדו עלי בטירוף מכיתה ז' ועכשיו אני עולה ל-ט'.
ואמרו לי שאני לא שייכת לכיתה האזת ולעבוד כיתה. ואת יודעת אני חושבת שזה יותר גרוע מחרם. כי בחרם לפחות לא מדברים איתך. פה מדברים איתך אבל כשזה קורא הם יורדיין עליך. היו ימים שהיתפללתי שיעשו עלי חרם אבל לפחות שיעזבו אותי בשקט, ליםעמים אפילו זה היה משפיל מול כל הכיתה.
ורציתי לעבור כיתה ורציתי לעבור בית ספר אבל אני לא באמת מסוגלת.. ובתכל'ס יש לי עוד שנה אחת לחילוף כיתות אז זה כבר לא שווה לעבור יחסית למה שכבר עברתי בכיתה הזאת את הקשה עברתי..
אבל את יודעת מה?
אני מודה להם על זה! אין לך מושגג כמה היתחזקתי אין לך מושגג כמה הישתניתיי בצורה שאני כל כך אוהבת אני כל כך לא תלוייה באך אחד. אני מסוגלת לבוא לבית סםר וללכת וכל היום ליהיות לבד ולילמוד וזה לא יזיז לי אני לא מחפשת ליהיות מקובלת רק להצליח בלימודים בבית ספר. זה כיך לא נורמאלי ליהיות מסוגלת להיסתדר לבד בביצ סםר גם בלי חברים
.. גם ככה יותר מיתכזים בלימודים.

אבל עם כל החיסרונות והיתרונו. אין לי ספק שאלו שנתיים שאני לא אשכח בחיים לרעהה וגם לטובה בעיקר עם השינויים שעברתי ושהיתחזקתי
אבל אני יודעת מצויין שאני שווה יותר מאלה שיורדין ומציקים לאנשים.
ושום טמבל לא יוכל לערער אצלי את זה.
ממליתה גם לכם