17 תשובות
משתתפת בצערך אבל לא הבנתי מה הקשר לזה שאבא שלך נפטר
תבואי ותכבדי.
אני לא רוצה להעליב.. אבל מה את מצפה שהן יזכרו וינחמו אותך לנצח? גם את המקרה דל השנייה בסוף ישכחו ולא ידברו על זה
תכבדי אותה ותלכי
הם לא שכחו
אמא שלי נפטרה, אני רואה עליהם שהן זוכרות אותה פשוט רואים. אבל הם לא רוצות להעציב אותי..
אם את צריכה עזרה בכייף.
זה ככה, זה לא מוריד ממקרה של מישהו שנפטר.
וואו משתתפת בצערך..
ואני חושבת שכדאי שתלכי
זה כן יהיה יפה לבוא ולכבד, אבל אם את מרגישה שזה קשה לך מידי, זה לגיטימי לא לבוא

משתתפת בצערך: (
תקשיבי חברות וחברים באים והולכים תמיד.. ואני ממש מצטערת על האובדן שלך אבל תביני אנשים שוכחים מדברים כאלה כאשר זה לא נוגע להם ואת? את שזה קרה לה חייה עם זה יום יום שעה שעה והם כבר ממזן לא שם את מבינה? הם שכחו כי זה לא באמת נגע אליהם ואל חייהם האישיים. לגבי החלק השני בשאלה אם את מכירה או אפילו מדברת עם הילדה שאביה נפטר אני חושבת שכדאי שתלכי לשבעה ותביאי את ניחומייך לא בגלל שהחברה שלך אמרה לך אלה בגלל שבאיזה שהוא מקום היא מרגישה את מה שאת מרגישה את לא חושבת? גם היא איבדה אבא ולאחר השבעה גם ממה שקרה לה אנשי ישכחו לאט לאט אבל אני חושבת שעדיף שאת תיהיי איתה ותראי לה שלא שכחת כי את מרגישה ששכחו את מה שקרה לך..
משתתפת בצערך.
אם את מרגישה שאת מסוגלת - תלכי, אבל זה בטח לא יהיה קל.
אם לא, לדעתי לגיטימי לגמרי, את יכולה להסביר למה
אנונימי
את לא מכבדת אותה
את מכבדת את אבא שלך
ואני מניחה שגם את לא היית רוצה שלא יכבדו את אביך ז"ל

לדעתי אין קשר בין הדברים ואת צריכה ללכת
לדעתי תלכי ותכבדי. לא שומרים טינה על דברים כאלה.
לא ממש הבנתי את השאלה... מאיזה בחינה הן "לא זכרו"? צריך להמשיך את החיים, הן לא יכולות "לזכור" כל שנייה ושנייה. אולי לא נעים להן ממך והן חושבות שקשה לך לפתוח את זה.
שואל השאלה:
זה כן קשה לי.
אני חושבת שהכעס נובע מזה שאני מרגישה שהם לא מתחשבות בזה שעדיין קשה לי ללכת למקומות כאלה אחרי מה שקרה לי. שהם שכחו שלי בעצמי זה קרה לא מזמן.
והם פשוט התייחסו אליי רגיל, מדברות על נושאים כואבים בלי בושה לידי.
אנונימית
אני אגיב שוב כדי שתראי, גם אמא שלי נפטרה ועבר מאז המון זמן. אנשים לא שוכחים ובמיוחד חברים, זה פשוט לא משהו שמדברים עליו כי אין צורך. אנשים יודעים מה קרה ואני יודע וזוכר, זה לא משנה, אף אחד לא באמת שוכח מהדברים האלה. תלכי לשבעה ותכבדי את חברה שלך ותתמכי בה.
למרות כל התגובות שכדאי לך לכבד אותה וללכת, לדעתי אם זה קשה לך את יכולה לוותר. זה בטוח יחזיר לך את כל החוויה שעברת בעצמך, ממש לא מזמן. ואם את לא רוצה שזה יזכיר לך אז זה לגמרי בסדר.
לגבי חברות שלך אין לי מה להציע, מעבר ללומר להן את זה. כרגע תגידי שאת לא מעוניינת ללכת בגלל מה שעברת בעצמך לא מזמן ואני מניחה שהן יבינו.
ואחרי השבעה תבקשי מהן להתחשב, ולא לדבר על נושאים האלה לידך, כי זה עדיין כואב לך.
אנונימי
שואלת השאלה אני *ממש* אשמח לדבר איתך את יכולה לשלוח הודעה?
מצוות. ניחום אבלים, היא מצווה גדולה, ועליה תבורכי משמיים.

יש מושג גדול ביהדות, שאומר: לא לנקים ולא לנעור..
אני משתתפת בצערך וממליצה לך לא ללכת אם זה המצב.
אבל אני רק רוצה להסביר לך את הצד שלהן- יש לי בשכבה בנות בלי אמא או שאחותם נפטרה ואני זוכרת את זה תמיד! אבל אני פשוט משתדלת להתייחס אליהן רגיל, כמובן שאני לא אומרת דברים שיפגעו בהן אבל אני חושבת שאם אני אתיחס אליהן שונה זה יעליב אותן יותר
no!
באותו הנושא: