19 תשובות
אל תגידי, גם אני מבית ספר דתי ואני לא אומרת, אני לא מכחישה את זה שאני מכחישה אם זה הגיוני
מציע לך פשוט להיות מי שאת---חיים הרבה יותר פשוטים
ברגע שתבני את העוצמות שבך אז לא יעניין אותך מה שאומרים אחרים
לפעמים גם יש מצב שיש לך פרשנות לגבי מצב ולא באמת חושבים רע עליך
אין טעם לחיות חיים של הסתרות, את שואלת אותי זה לא בריא
את לא צריכה לשקר. תגידי שאת באולפנה וזהו, תסבירי שאת לא דתיה אם את רוצה.
לדעתי תגידי להם כזה אני לומדת באולפנא אני לא דתייה זה פשוט בית ספר טוב..
אני לומדת בתיכון דתי, ולא הסתרתי את זה בכלל, כשעבדתי בחופש עם נוער הם התנהגו איתי כרגיל, העובדה שאני בבית ספר דתי לא שינתה כלום מההתיחסות שלהם אלי..
די עם כל התשובות המתות האלה, אני גם מהפאקינג אולפנא הזאת ואני לא אומרת שאני משם.
"אני לומדת באולפנה, למרות שאני לא דתייה"
שואל השאלה:
Dark, לא רק שאני לא דתייה אני גם אתאיסטית. למקרה שפיקפקת.
אנונימית
וואי אני שונא אנשים שאני אומר להם שאני בבית ספר דתי והם מתחילים להסתכל עלי מוזר
אנונימי
לאנונימי מעלי^ גם אני שונאת את זה, מזל שזה לא קורה לי הרבה..
רגע, ברגע שאת לומדת בבית ספר דתי זה מוריד ממך?!
מה אני אומר כשאני לומדת בתיכון חרדי ו*מאוד* גאה בעניין?!
ואני לא מבינה למה את בכלל לומדת במקום דתי אם את לא כזו. ואיך קיבלו אותך לשם?!
"אני לומדת באולפנה, בגלל הרמת לימוד לא הדת" ואם הסתכלו עליך מוזר תסתכלי גם עליהם מוזר.
גם לי זה לפעמים קורה "אה באמת? באולפנה?"
פשוט תגידי שכן.
אם הם שואלים, תגידי שאת אהבת את הבית ספר או משהו כזה. את לא באמת חייבת להם הסברים.
ולא הבנתי למה אחרים מעזים בכלל לשפוט או להרים גבה? אולפנות זה דבר שלילי? אני אוהבת את האולפנה שלי כ"כ גם אם זה לא נראה ככה כלפי חוץ ולאף אחד אין זכות לשפוט וזה עצוב שבנות מתביישות להודות בזה.
אם שופטים אותך אז את לא חייבת להגיד... תמציאי משהו.
לא בקטע של להתכחש, פשוט להפחית את הכאבי ראש שהם יעשו לך.

ודרך אגב, אני באמת שואלת את עצמי מה יש לאתאיסטית לחפש באולפנה?
אנונימית19
פשוט תגידי. זה לא בעיה שלך שישר ככה "שופטים"
אני בול כמוך!
אנחנו חילונים אבל אני לומדת באולפנה
כששואלים אותך תגידי את האמת אני באולפנה אבל אני לא דתיה
אנונימית
שואל השאלה:
חינוך, זה מה שחיפשתי.
תמיד הייתי חילונית, אבל אתאיסטית התחלתי להיות מגיל 13.
אנונימית
את לומדת בבית ספר דתי, אני לא חושבת שזה בעיה או שאת צריכה להתבייש בזה, גם אם הם שופטים אותך במבטם אל תתייחסי, שיסתכלו במבט מוזר שתי דק וימשיכו הלאה, זה לא אמור לעניין אותם מה את עושה בחייך, תעשי בסך הכל מה שטוב לך, אם טוב לך בחינוך דתי אז טוב לך ולאף אחד זה לא אמור להזיז, רק את יודעת מה טוב בשבילך.
אני לומדת בחינוך חילוני ואני דתיה ושאני מספרת שאני דתיה גם עושים לי פרצופים מוזרים, ובאיזשהו שלב זה כבר לא אכפת לי.
שואל השאלה:
מישהו אמר שאני מסוגלת? |:
אנונימית