תשובה אחת
בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, הכיר מה כוחו של הדגל כסמל לאומי. ב 1895 הוא כתב לברון הירש:" דגל, מה זה? כלונס ומטלית אריג? - לא אדוני. דגל הוא למעלה מזה בדגל אפשר להוליך בני-אדם לכל מקום. למען הדגל בני-אדם חיים, ועליו הם נהרגים. יתר על-כן: הדגל הוא הדבר היחיד שלמענו מוכנים בני אדם למות, אם אך חונכו לכך."

הרצל לא רק הכיר הצורך בדגל, אלא אף חשב על צורתו. בספרו "מדינת היהודים" הוא מתאר את הדגל העברי: "דגל לבן עם שבעה כוכבי זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים. הכוכבים הם שבע שעות הזהב של יום העבודה שלנו. שכן בסימן עבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה. הצעתו של הרצל לא התקבלה. הצעה אחרת שלו לדגל לא התקבלה גם היא, אך הפכה לבסוף לסמלו של הקונגרס הציוני. כדגל שני הציע הרצל מגן דויד שבכל אחד מששת המשולשים הקטנים שבקצותיו ישכון כוכב.
מהאינטרנט