מה העמדה שלכם ביחס לאלוקים?

אני מאמינה בו ומידי פעם אפילו מדברת איתו וואלה מרגישה שזה גם ממש עוזר לי וכן אני שומרת כשר.. קיצר אני מסורתית

אגנוסטיקנית. כול עוד אין ראיות מניחה שלא קיים

לא מאמינה, לא ממש חושבת על זה, לא ממש אכפת לי.

אני בוחרת להאמין שישנה יישות כולשהי גדולה יותר מאיתנו.

אני אגוסטקנית
לא מאמינה באלוהים וגם לא שוללת כל עוד אין הוכחות אמינות

אני מאמינה באלוהים ומודה לו כל רגע בחיים שלי מנסה לשמור שבת ולהתחזק כמה שיותר

אתאיסטית, אבל אני גם סוגשל מסורתית ( חוץ מלצום וזה ) בשביל המשפחה וזה כי זה לא נוח שכולם יבואו לארוחה לחג ורק אני יישאר

אני לא מאמינה באל ולא רואה סיבה לחשוב שיש כזה... על אלוהי היהדות אין בכלל מה לדבר

העמדה שלי ביחס לאלוקים זה- שהוא גדול ממני, ולפעמים אני חושבת ש'השגתי' אותו בהבנה, שלי כבר יודעת מי הוא, הסתדרתי איתו, הוא מסתדר איתי- אבל כל פעם אני צריכה לשבור את זה ולהבין שאלוקים שהבנתי עד היום- הוא גדול מזה.
קוראים לזה בחסידות- ''ראשית הידיעה -שלא נדע''- אתה מצווה כל הזמן ללמוד ולחקור ולדעת את ה'- ואתה חוקר, מגלה- ואז אתה שובר את זה, ובונה תפיסה גדולה יותר, ככ זה עובד... בהצלחה.
אני שמחה מאד, שהאלוקים שאני עובדת אותו הוא גדול ממני.
לא הייתי רוצה להיות במציאות שהמקור ממנו אני יונקת הוא לא אלוקים, אלא דברים אחרים, אנשים אחרים, כולנו בסופו של דבר מוגבלים, ואם מקור ההשראה שלך הוא משהו מוגבל- אז אתה נהיה ככה בעצמך לנצח. אני רוצה לעבוד משהו שמשוחרר מכל הגבולות. רק אלוקים הוא מחוץ לחוקים האלה. אני שמחה להיות קשורה ומחוברת ודבוקה ועובדת אותו.