אח שלי הקטן (14) ואני (16)

הוא נהייה ממש עצוב וכזה בדיכאון וממורמר וכועס על כולם אני יודע שהוא עבר הרבה בחיים שלו יותר ממני ומכל אחד אחר תראו הוא תמיד ממורמר הוא מגלגל עיינים ועושה פרצופים אפילו אליי הוא נהייה דיכאוני כל הזמן לבד עם המוזיקה שלו בחדר שלו בחושך אני בא אליו הוא כמעט גורם לי לצאת עם עם דמעות הוא גם מפחיד כזה נהייה גותי של הכל שחור בביגוד הוא מנצל את כולם כמו בובות ואז מעיף אותן שהוא לא צריך יותר אותם יש לו פה גדול והוא רב איתי ועם אמא שלי כל הזמן ותמיד לוקח מה שהוא רוצה נהייה פשוט רע כזה הוא אחד מהאנשים שאני הכי אוהב הוא גם הוא מגעיל לחברה שלי וגם לחבר של אמא שלי פעם אחת שהוא ירד עם הכלב שלנו הוא רע כמה אנשים מהבית ספר הקודם שלו שהוא לא אוהב יותר נכון שונא(הוא היה סוג של קורבן הוא אף פעם לא היה לו בעיות התנהגות שהוא יצר הוא היה טוב הוא הרביץ או קילל) ושהם עברו בחיוכים כאלה ושהם ראו אותו הם השפילו מבט ואמרו לו שלום והלכו הוא אמר לי איזה כיף שהורדתי להם את החיוך מהפנים או שדודה מהמשפחה המורחבת הזמינה אותו לסדר פסח והוא אפילו לא טרח לענות עד שאמא הכריחה אותו אני כבר לא מכיר אותו יותר הוא גם בוגר מאוד לשאר בני ה14 שאני מכיר בגלל הדברים שהוא עבר יותר ממני ואמא שלי אפילו והוא עבר הרבה בארבע שנים האחרונות מכל מיני אנשים ומקומות מהבית ספר והמשפחה מהרבה דברים והוא נהייה רע ועצוב אני מאוד אוהב אותו ואני חושב שאני מתחיל לאבד אותו מה לעשות?