20 תשובות
ממה שאני יודע זה לא פוגע בעבודות כי לא חייבים להגיד.. אם זה לא פוגע בתפקוד שלך אין סיבה שתגידי זה אבל הולך לפגוע בך בצבא..
ממש לא פוגע. אני הייתי באשפוז וכרגע אני בשרות לאומי ועוד מעט מתחילה לעבוד.
אם כבר המצב ההפוך הוא מה שיהרוס לך להתקבל לעבודות - שאתבמצב הזה בלי טיפול.
שואל השאלה:
לא אכפת לי מהצבא, אני דווקא גם רוצה פטור מהצבא.
אנונימית
זהלא יהרוס לך את הסיכוי חעבוד אם את מטפלת בעצמך.
מניסיון להיות במחלקה פסיכיאטרית רק ידרדר לך את הדכאון עוד יותר. הם לא מטפלים בך בשיט. הם סתם גורמים לעוד טראומות.
^ במחלקה שהייתי בה היו נותנים לנו סטירות וצורחים עלינו להיות בשקט אם היינו בוכים.
יהרסו לך החיים כי רק תדרדרי
ידחפו לך כדורים ולא באמת ירפאו אותך
אז זו ההחלטה הכי שגויה שתעשי בחיים.
אנונימית
אל תלכי
זה יהרוס אותך.
לא מבחינת צבא או שטויות אבל תאמיני לי אני די בטראומה משם
אל תלכי
עדייף ללכת לטיפול עם פסיכולוגי. הכדורים שיתנו לך הפסיכיאטריה הם רשומים לך בתיק ואף עבודה לא תרצה אותך ויהיה לך בעיות בעתיד והתרופות שם יהרסו לך את הבריאות
תקשיבי אל תיכנסי לשם יש שם דברים נוראיים את תיכנסי לדיכאון עמוק יותר ותידרדרי פשוט תתפסי את עצמך בידיים תנסי להבין מה גורם לך לדיכאון ותטפלי בעצמך כי את יכולה!
אנונימית
אני הייתי שם, המקום לא באמת עוזר.
רוצה פטור מהצבא? אז כדאי שלא תלכי לשם, כי שם זה משמעת ומשמעת ואיסורים ולוח זמנים וזה מרגיש ממש כמו כלא.
אם באותו רגע לא בא לך משהו אז מיד מאיימים שיורידו אותך רמה להסתכלות (אם תהיי שם תביני כבר) ושישימו אותך בחדר הרגעה.
המקום הזה ממש לא מרגיע ואפשר גם להוציא לך צו שתישארי שם בניגוד לדעת ההורים שלך וגם רוב הילדים שהכרתי הלכו לפנימיות פוסט אישפוזיות שרק מדרדרות עוד יותר ובקושי עושים שם בגרות.
שורה תחתונה תלכי לפסיכולוגית שתאהבי בדרגש על התאהבי ותחפשי לעשות דברים שאת אוהבת.
תחפשי את שורש הבעיה למה את בדיכאון ומה משמח אותך.
בעיקרון לצאת מדיכאון זו עבודה אישית ותוכלי לעזר בפסיכולוגית חמה ואוהבת.
מאחלת לך כל טוב ושנה טובה ;-)
אנונימית
בגלל שעבדתי במחלקה פסיכיאטרית אני יכולה לומר לך שיכולים שם ממש לעזור לך, הדבר הראשון שהם יכולים לעשות בשבילך זה למצוא את האיזון התרופתי שיעזור לך לטפל רגשית בתחושות הדיכאון והטראומות. תקבלי טיפול פרטני וטיפול בקבוצה - ושם ילמדו אותך לבטא את הרגשות שלך ויתנו לך כלים להתמודד איתם. האיזון התרופתי לוקח זמן ולפעמים גם משנים אותו. כעקרון שבועיים ראשונים, תרגישי יחסית מעורפלת, זו הדרך של הגוף לקבל את התרופה - יכולים להגיד לך שתראי קצת מנומנמת - אבל ככה זה בהתחלה. כעקרון אחרי שלושה שבועות תבחיני בשיפור משמעותי במצב הרוח שלך, בחשק שלך לחיים ואם יש שם מישהו חמוד במחלקה, זה כנראה הזמן שתקלטי שהוא קיים. יטפלו בך עד שיקלטו שאת מאוזנת, יש במחלקה כללים וסדר יום ותצטרכי לעמוד בו. יש כאלו שנשלחים לפנימיות פוסט אשפוזיות, ויש כאלה שממכירים בתיכון רגיל עם תמיכה בקהילה. הכל בהתאם למצב שלך. לא תהיה לך שום בעיה בלמצוא עבודה, אלא אם היא במשרד הבטחון עם נשקים וכאלה. שאר העבודות ממש לא יבדקו את העבר שלך, כל מה שמעניין אותם זה שאת בחורה אמינה, שאפשר לסמוך עליך ושאת יודעת לעשות את העבודה. ברוב הפעמים שנכנסים למחלקה אשפוזית ועושים איזון תרופתי, גם עוזרים למשפחה, עושים שיחות איתם ועושים שינויים בבית שיעזרו לך ויקלו עליך לחיות חיים טובים ונעימים. לפעמים השינויים לא קלים, אבל הם לגמרי לטובתך. ממליצה בחום - יש צוות מעולה. יש הרבה דרישות, אבל הרעיון הוא לעזור לך "לסדר את הראש", שגרה, מטלות וטיפולים רגשיים ותמיכה תרופתית. אני מכירה כמה בחורות שמצאו שם חבר לשנים ארוכות. אין לדעת
^זה מה שאנחנו מנסים להסביר
תרופות לא מרפאות נפש אחא מדחיקות את הכאב
ובאמת מאוכזבת שאת אומרת במילים אחרות לילדה ללכת ולהרוס את עצמה יותר.
אנונימית
כמו שאמרו מעלי אל תלכי לאישפוז
מקווה שתמצאי דרכים יותר טובים

בשבילך
אני לא יודעת מאיפה טיטי לאזזעל הביאה תשקר הנורא הזה, אם תלכי לשם יהרסו לך החיים והכי גרוע יהיה לך ממש קשה לצאת משם, הם יעשו דברים מאחורי הגב של ההורים שלך, פשוט אל תלכי לשם ואל תקשיבי לטיטי, היא רק רוצה להרוס לך החיים, וטיטי, באמת שלא ציפיתי את זה ממך, חבל באמת חבל טיטי, אני מאוכזבת ממך
לכל אלה שאומרים על כדורים שזה לא עוזר אז אל תגידו סתם, ניסיתם?
אני אישית על כדורים לדיכאון ובאמת שאני מרגישה שזה עוזר לי
היו עוד כדרים שונים שהייתי לוקחת והם גם עזרו לי.
(אל תגידו סתם)

ולשואל השאלה, את מטופלת אצל פסיכולוג?
הם המליצו לך ללכת?
תקראי שנית מה שציינתי.


^זה מה שאנחנו מנסים להסביר
תרופות לא מרפאות נפש אחא מדחיקות את הכאב
ובאמת מאוכזבת שאת אומרת במילים אחרות לילדה ללכת ולהרוס את עצמה יותר.
אנונימית
אמג שמעי, אני לא חושבת שכדאי לה ללכת לאישפוז אבל אני כן חושבת שכדאי לה תיפול אצל פסיכולוג ואם יציאו לשלב גם כדורים אז כדאי לה לנסות
לי אישית פסיכולוג לא ממש עוזר אבל כל אחד זה שונה.
ידידה שלי הייתה שם.. אומנם יותר בגלל אנורקסיות
אבל גם היא התמודדה עם אובדנות
היא הייתה שם חודשיים
וזה עשה לה טוב ולא טוב נפשית.. עכשיו ברוך השם היא מרגישה הרבה יותר טוב..

זאת החלטה שלך
אנונימי