איך לאהוב את עצמי? (או לפחות פחות לשנוא) כל דרך שניסו לעזור לי בה לא עבדה אני רוצה להאמין שאני טוב שאני אולי גם נראה טוב אני פשוט לא מצליח.. זה לא עוזר להסתכל במראה ולהחמיא לעצמי, זה לא עוזר להגיד לעצמי אתה טוב אתה חתיך. כלום לא מצליח...

בסוף האחת תגיע ותגיד אתה מושלם וחתיך
והיא לא תראה בך שום פגם:)

שואל השאלה:
האמת שיש לי חברה..
והיא מחמיאה לי והיא יודעת שאני לא בשלום עם עצמי..
אבל גם כשהיא אומרת.
זה לא ממש עוזר...
הזמן היחיד שאני מרגיש שאני שווה משהו בו לעומת זאת זה כשאני איתה...:/

תאמין בעצמך זה פשוט... אתה לא חייב להיות טוב כל הזמן! וגם אם אתה לא טוב.. זה בסדר להיות לא טוב!

שואל השאלה:
אבל אני פשוט שונא את עצמי
אני חושב שאני פחדן מכוער חסר בטחון ביישן מגעיל קנאי וזה יכול להמשיך..
אבל חברים שלי מנסים לשכנע אותי שלא
ואנשים אומרים לי שאני חתיך
אבל זה מרגיש שהם אומרים מתוך נימוס...
כי לא נעים להם וזה..

אין סיבה לא לאהוב את עצמך.
אולי אני נשמעת עכשיו הכי פלצנית, ואני יודעת שתקרא את זה בזלזול, אבל המושג אהבה הוא גבר כללי-
מראה= היופי בעיניי המתבונן אבל בכללי מראה מתחלק לסוגים ולתת סוגים.
צבע שיער צבע עין גוף וכו ובכל אדם יש לפחות 2 דברים שהוא אוהב בעצמו גם אם זה ללא מודע.
פנימיות= העובדה שאתה מבולבל בנוגע לדעה שלך על עצמך מראה תכונה חיוביות ואני בתוכה שיש עוד אין סוף.
ועכשיו אני מוסיפה עוד כי ראיתי את התגובה שלך:)
ביישנות זאת תכונה מדהימה לדעתי, אני אוהבת אנשים בישנים, ואני בטוחה שעוד הרבה.
כל בן אדם מגעיל באיזה שהי דרך, כל אדם קנאי, ופחד זה דבר כללי. ובדרך כלל פחד נובע מסיבה, וזה לא משהו רע וטבעי.
עובדה שיש לך חברים שאוהבים אותך.

יצאתי מתנשאת מגעילה, אבל באמת שזה מהמקום הכי נקי (בתור אחת ששונאת את עצמה)

שואל השאלה:
אז נגיד שיש דברים טובים אני בראש פתוח
לא דופק את הראש בקיר..
איך אני יכול אשכרה להאמין בזה?
איך אני יכול לראות את אותם דברים טובים?
כי בינתיים אני לא ממש חושב שמשהו טוב בי..

תבין שהמראה שלך לא מעיד על שום דבר.
יופי זה עניין של טעם, ובסך הכל כולם יפים אם מתעלמים ממודל היופי וממה שהחברה מכתיבה.

זה מדהים שיש לך מישהי שמחמיאה לך ומעלה לך את הביטחון, אבל אתה לא צריך להסתמך על זה, אלא לבנות אותו מתוכך (ולא דרך פידבקים חיצוניים).

ובקשר לאישיות, בדיוק אותו דבר - אתה מדהים כמו שאתה, כל תכונה היא טובה, מכל דבר אפשר ללמוד ולהיבנות.

אין צורך שתחמיא לעצמך (כמובן שאם זה אפשרי, אז אל תמנע מזה).
פשוט תהיה שלם עם עצמך כמו שאתה, גם החסרונות שלך מרכיבים את האופי שלך, הרי אין עוד אחד כמוך.

שואל השאלה:
אני מרגיש
אין לי דרך להסביר כל כך
מרגיש לא חשוב
לא נחוץ
סתם עוד אחד
כאילו שאם אני יעלם זה לא ממש ישנה למישהו..
אני מרגיש שאני מעיק על אנשים
אני מרגיש שאני מציק לאנשים
שלא באמת אוהבים אותי
אני מרגיש שאני מאכזב את חברה שלי גם כי מגיע לה הכי טוב שאפשר..
ואני?
אני רחוק מזה...:/

זה לא צריך לשנות למישהו, זה לא מה שמשמעותי כאן.
המטרה היא שתעריך את עצמך מספיק ושתאהב את עצמך מספיק בכדי לא לרצות להיעלם, בכדי לרצות לממש את כל כולך ואת כל מה שיש לך להביא לעולם.

אין בן אדם מיותר.

ולפי מה נמדדת אכזבה? לפי מה נמדד משהו "טוב"?
אתה לא רחוק משום דבר, אתה בדיוק במקומך - וצריך להיות שלם עם המקום הזה.

נתחיל בזה שאתה צריך להבין משהו...

אתה לא מושלם.
אף אחד לא מצפה ממך להיות כזה.
אז למה אתה מצפה מעצמך?


תחשוב על החיים שלך בתור כוס.
המים הם השמחה והאהבה שלנו.:

אם יש כוס מלאה, אז אין לנו בעיה לחלוק עם אנשים אחרים את המים שלנו (השמחה)
אבל מה קורה אם הכוס לא מלאה?
יש לנו המון שמחה ואהבה כלפי אנשים אחרים.
אנשים שהם לא אנחנו.
אבל הכוס לא יכולה להתמלא מזה.
כשהכוס לא מלאה ואנחנו מנסים לעזור לאנשים ולשמח אותם (כלומר-לחלוק איתם את המים שלנו),
אנחנו מדחיקים את המים של עצמנו.
אין לנו אנרגיה לצרכים שלנו ואנחנו יכולים להתנפל על אנשים שאנחנו אוהבים בכל רגע.
ולמה? לא בגלל שאנחנו שונאים אותם אלא בגלל שאנחנו שונאים את עצמנו.
אין לנו מספיק מים להביא להם אז אנחנו מרגישים הקרבן.


אתה צריך ללמוד לסלוח לאחרים ובמיוחד לעצמך.
לסלוח זה משחרר.

תלמד לקבל עזרה.
עזרה זה לא חולשה תשכח מזה.

תשמור על גוף בריא.
גוף בריא-מחשבה בריאה.

אף אחד לא מרחם עליך ואנשים לא אומרים לך שאתה חתיך מתוך נימוס.
(הנימוסים שאני מכירה בימינו זה לומר תודה ולאכול בפה סגור-בכלל לא בכיוון של להגיד לאנשים שהם חתיכים)
אם אתה אוהב את עצמך זה לא אומר שאתה שחצן, זה אומר שאתה יותר שלם עם עצמך ועם דברים שאתה עושה.
אתה לא יכול לתת לחברה שלך את האהבה שהיא זקוקה לה אם אתה לא אוהב את עצמך.
תבין שיש אנשים טובים יותר ויש שפחות.
תפסיק לחשוב על מה אחרים יגידו/מה שיש לאחרים.

אתה אתה ביחס לעצמך ולא לאף אחד אחר:)

אתה בטוח שאתה לא אוהב את עצמך?
כי לי זה נראה שדווקא כן. אם לא, לא היית שואל את השאלה הזאת...

אהבה לא מנסה לשנות דברים.
אתה לא צריך להיות מישהו אחר, או לעמוד מול המראה ולומר דברים שאתה לא מאמין בהם.
אתה פשוט צריך לאהוב את מה שיש עכשיו, בלי לנסות לשנות.


שינויים קורים לאט לאט. ולפעמים אי אפשר בכלל להבחין בהם.

זה יצא קצת מבולגן אבל אני מקווה שהבנת את הכוונה.

אני יכולה לנסות לעזור אם אתה רוצה שלח הודעה..

אל תשכנע את עצמך שאתה חתיך וכל זה ובגלל זה אתה יכול לאהוב את עצמך ממש לא
תאהב את עצמך בכל מצב, תאהב את איך שאתה נראה גם אם אתה לא איזה דוגמן כי זה אתה, אם היית נראה משהו אחר זה לא היה אתה
ובכל אחד יש דברים טובים אחרים אבל אף אחד לא יכול להיות יותר ממך או פחות, כל אחד טוב בדברים מסוימים ופחות טוב בדברים אחרים
ולכל אחד יש את אותה זכות קיום בעולם וזכות לעמוד על הזכויות שלו
אז פשוט תאהב את עצמך כי אתה חי ורוצה להנות ולהרגיש טוב בדיוק כמו כל אחד אחר
כל עוד אתה לא רע לאחרים יש לך את הזכות לאהוב את עצמך
ואתה יכול גם לחפש בעצמך תכונות טובות ואפילו לנסות להיות יותר טוב זה נותן סיפוק

אתם יודעים שלהגיד לו את כל המילים היפות האלה זה לא ממש עוזר, זה תהליך עם עצמך, תהליך ארוך מאוד שאני עד היום עוברת אותו, לאהוב את עצמך ולהיות שלם עם עצמך זה לא פשוט בכלל,
אם לקרוא תגובות של "אתה טוב תאמין בעצמך, תסתכל על הכוס המלאה" עוזר לך? אז אחלה...
אבל זה הרבה יותר מורכב, אתה חייב לעבוד על זה, זה לא יגיע לך בשניה, זה לא יגיע לך אם תקרא כמה תגובות עידוד של ילדים, זה משהו פנימי שצריך לעבוד עליו, ואחרים לא יכולים לעזור לך.

אבל אני חושבת שאני כן יכולה לתת לך רק עצה קטנה, אם אתה רוצה להרגיש יותר ביטחון, לך לחדר כושר.
גוף זה אחד מהדברים הכי בולטים ומושכים בגבר, אתה תהיה יותר חזק ותפתח שרירים, אני חושבת שזה משהו שיכול ממש להוסיף לך לביטחון.