איך הייתה אהבה הראשונה שלכם? תספרו לי עליה

היא הייתה... בכיתה ו' בנשיקה סטירה.
(אני מאוהבת בו בסתר עד היום (שש אל תגלו לו))

כואבת.

מדהימה נהיינו זוג אחרי שבוע של הכירות ואנחנו יחד כבר שנה וחצי. האהבה הראשונה והיחידה שלי כרגע כל עולמי. יש המון ריבים אבל יש יותר טוב מרע

בהתחלה כאב לה.
והיום כשהבנתי את הטעות, כואב לי הרבה יותר.

כשהייתי בן 13 והייתי לסבית, (אני טרנסג'נדר) היא הייתה אהבת חיי הראשונה

זה קרה בכיתה ה'. היינו ביחד חודש, ולכל אורך הזמן הזה תמיד המציאו שמועות שהוא לא אוהב אותי וזה סתם בשביל התואר. אמאלה זה היה מציק

נורא.. ממש אהבתי אותו וגם חברה שלי אבל לא רציתי לפגוע בה אז אמרתי לה שאני לא מאוהבת בו ושהם חמודים ביחד וכל זה.. שניהם עדיין לא יודעים ועברה יותר מחצי שנה..

בהתחלה קוביה אחת או שתיים. אחר כך 3 או ארבע. ומשם רק עליתי למעלה. אהבה כה מתוקה, אהבה כה יקרה... בחיים לא איפרד' ממנה


אחח, חפיסת שוקולד p:

היא לא הייתה הדדית חח, לא היה כזה נורא.. כמה דקות של באסה,
כיתה ב' d:

כיתה ה או ו

הוא היה החבר הכי טוב שלי, דיברנו על כל דבר שעלה לנו לראש. אני עזרתי לו והוא עזר לי. תמיד היינו מתכתבים, יושבים אחד ליד השנייה, מסתובבים ביחד.
יום אחד מרוב הקשר הדוק שלנו תמיד חשבו שאנחנו ביחד. זה תמיד הצחיק אותי (טוב.. זה היה מצחיק בהתחלה) ואז התחלנו להתרחק אחד מהשנייה בגלל כל ה"שמועות" האלה. התגעגעתי אליו כל כך ועם כל הגעגוע הזה, באו הרגשות אליו.. ועד שחזרנו להיות חברים טובים ברוב טיפשותי אמרתי לו שאני אוהבת אותו באותו רגע שהוא אמר לי שיש לו חבר.
חזרנו שוב פעם לאותו נתק. ורק אחרי הרבה זמן חזר לנו קשר טוב. עזרתי לו בעיניי "אהבה" למרות שעדיין היה לי קשה. עד ש.. התחלתי לאהוב מישהו אחר.. לא היה לי סיכוי טוב עם הבחור החדש.

האהבה הראשונה שלי הייתה גרועה... הוא שיחק בי ונתן לי להרגיש שזה הדדי כשבעצם זה לא היה בכלל.
כמה טוב שמחקתי את הבן אדם הזה מהחיים שלי טעות של פעם ראשונה.

האהבה היחידה והאחרונה שנפגעתי ממנה

הכי כואבת שיש.

לא כפית במיוחד ><