מה ההבדל בין תפילה אישית לתפילת ממוסדת? תשובה מלאה תודה.

תפילה אישית אתה רושם מהלב על התודה שלך לה',
תפילה ממוסדת זה משהו שכל בן אדם מאמין רוצה לומר תודה שהיא קיימת מלא זמן וכולם מכירים אותה

שלוש הדתות נקבעו לתפילות נוּסָחִים וזמנים מוגדרים ביממה. רבות מן התפילות מכוּנוֹת בשמות שנקבעו על פי הזמן שבו הן נאמרות. לדוגמה: תפילת "שַחֲרִית" ביהדות נקראת כך כי זוהי תפילה שמתפללים עם שחר, כלומר בבוקר; ותפילת "אלזֻהר" (צהריים) באִסלאם נקראת כך כי זוהי תפילה שמתפללים בצהריים.

כל תפילה כוללת כמה קטעים ובהם ברכות, בקשות והוֹדָיָה לאֵל, וגם הקטעים האלה נקראים "תפילות". לדוגמה, בתפילת הרוֹזָרִי בנצרות (שתתואר בהמשך), נכלל בין השאר קטע הנקרא "תפילת האדון".

ביהדות: מ"שירת הים" לתפילת העמידה
משמעותה של המילה "תפילה" היא: פּנִייָה אל האלוהים כדי לבקש ממנו בקשות וכדי להודות לו.

בתנ"ך מוזכרות תפילות היחיד והתפילות בציבור כהתבטאות סְפּוֹנְטָאנִית - תפילות של זעקת האדם לעזרת האל בעת מצוקה, או תפילות של הוֹדָיָה לאל. אחת הדוגמאות לפנִייָה לה' בעת צרה בתנ"ך היא בקשתו של משה לסלוח למרים אחותו ולרפּאה מן הַצָרַעַת שהיא לָקְתָה בה: "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (במדבר יב,13). דוגמה לתפילת הוֹדָיָה תנ"כית היא תפילת חנה - שיר הַלֵל לה', שבאמצעותו חנה מודה לאל על הוּלדת בנה שמואל לאחר שנות עקרוּת רבות:

"עָלַץ לִבִּי בַּה' רָמָה קַרְנִי בַּה' רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ: אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ: (..) ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה (..) ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר (..) מֵקֵים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם (..) רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹרוּ רְשָׁעִים בַּחשֶךְ יִדָּמּוּ (..):" (שמואל א ב, 9- 1) בפסוקים אלה חנה מתארת את כוחו העצום של האל ואת יכולתו להשפיע על חיי האדם.

בימי קדם הייתה התפילה חלק מעבודת האל בבית המקדש. התפילה ליוותה את הַקְרָבַת "קורבן התָמיד" - הקורבן שהוקרב מדי בוקר וערב, וכן את הַקְרָבַת "הקורבנות המוּספים" הקורבנות שהוקרבו בשבתות ובחגים.

בתקופת בית המקדש השני, בין המאה ה- 6 לפני הספירה למאה ה- 1 לספירה, נוכחה ההנהגה הדתית לדעת כי כדי ליצור אמונה איתנה והקפדה על שמירת המצווֹת לא די בעלייה לרגל לבית המקדש שלוש פעמים בשנה. לכן היא יצרה דרכים חדשות לעבוד את האלוהים. דרכים אלה לעבודת האל קוּיְמוּ במקומות התכנסות שהוקמו במיוחד לצורך זה בכל יישוב, והן הפכו לחלק מחיי היום -יום. במקומות האלה נאמרו ברכות ונישאו תפילות באותם המועדים שבהם הוקרבו הקורבנות במרכז הפולחני שבבית המקדש אשר בירושלים.

בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש השני (המאה ה- 2 לספירה), משבוטלה מצוַות העלייה לרגל והופסקה הקרבת הקורבנות, הפכה התפילה למרכז עבודת האלוהים ביהדות. ההנהגה הדתית שהתגבשה לאחַר שחרב בית המקדש חיברה נוּסָח מחייב של תפילה בשם "תפילת העמידה", וקבעה שיש לאומרו שלוש פעמים ביום. התפילה נישאת בציבור, במסגרת מניין, ולכן היא מנוסחת בלשון רבים.

למרות התפזרות היהודים בעולם מאז המאה ה- 2 לספירה, נשמר הדמיון בין הקהילות בסדר התפילות, במספרן, בזמניהן ובתוכנן. בכל קהילה נוספו לנוסח זה פִּיוּטים, כלומר שירי הודיה ושבח לאל, ביוזמתם של שליחי הציבור. ומאז שהחלו להדפיס את ספרי התפילה, במאה ה- 16 נעשה נוסח התפילה אחיד יותר. הזרמים החדשים שקמו ביהדות במאה ה- 19 הכניסו שינויים מסוימים לסדר התפילה ולנוסח שלה, על פי השקפתו של כל זרם.

שואל השאלה:
גם אני יודעת להעתיק מהויקיפדיה זו לא חוכמה