19 תשובות
להתקשר עם אנשים לדבר עם אנשים להראות נכוחות התעיניינות.
תנסי לדבר עם כל התלמידות שישתפו אותך והכול.. ואם את מרגישה שלא נוח לך בביתספר, אז תעברי גם ככה זה תחילת שנה אז אני לא חושבת שיהיה בעיה.
תלכי, תתדברי, תחייכי
אם תשבי ולא תעשי כלום זה לא יעזור לך לפעמים צריך גם ליזום
אני הייתי ככה ואז הבנתי שאם אני רוצה חברות אני צריכה לעשות משהו
אנונימית
שואל השאלה:
אני עם הכיתה הזאת כבר שנתיים. אני לא יכולה פתאום לנסות להתחבר אליהם
אנונימית
תנסי למצוא חברה אחת ומשם הכל כבר יהיה יותר טוב, תתנהגי יותר יפה לאחרים, תהיי פתוחה, תזמיני לבית שלך, אל תקללי, תעזרי להם, והם יבינו ויתקרבו אלייך.
אני באותו מצב כמו שלך ואני קוראת פה את התשובות וחושבת שאנשים שלא במצב הזה לא מבינים, זה בכלל לא קל פתאום להתחבר לילדים במיוחד שלכולם כבר יש את החברים שלהם והם לא שמים עלי בכלל
אנונימית
אל תשלחי ואל תרביצי דבר ראשון חח, תנסי להתחבר עליהם.. ואם זה לא עוזר תעשי כאילו את מדברת בטלפון חח שיראו שאת חברותית
ברור שאת יכולה לנסות להתחבר איתם! (:
תתחילי לדבר איתם בקטנה, אפילו סתם על מבחנים ושיעורי בית. תדברי קצת עם כולם, תחייכי הרבה (אף פעם לא מזיק), תראי התעניינות, ולאט לאט תיפתחי יותר. גם אם את מפחדת מדחיה מצידם, אל תפחדי. תנסי, גם אם זה לא קל. ואני יודעת שזה לא קל. אבל תנסי, כי כשאת מנסה את צוברת יותר ניסיון, ואת תתחילי להבין ולקלוט את הדרך להתחבר אליהם. ובכל פעם שאת מנסה, את נותנת לעצמך את הסיכוי להצליח. ובכל פעם שאת מוותרת ולא מנסה, הסיכוי להצליח לא קיים. לכן תנסי, כי לא תפסידי מזה שום דבר (:
אני יודעת שזה יכול לעלות לך חששות של "מה אם הם לא ירצו לדבר איתי בכלל" ו"מה אם הם יתעלמו ממני" וכו'. אז קודם כל, אם הם מתעלמים ממך, הם אנשים רעים, ואלה לא האנשים שאת צריכה. אין שום סיבה שהם לא ירצו לדבר איתך, תאמיני לי. כל עוד את מחייכת, מראה התעניינות ופתיחות, ומשדרת משהו חיובי, באמת שאין סיבה שהם לא ירצו לדבר איתך, אני מבטיחה לך. תנסי ותראי (:
בהצלחה (:
מי שלא עבר חרם של כמה שנים או מספיק שנה שנתיים בגיל 15+ לעולם לא יבין כמה סבל נפשי יש בזה שאין חברים.
אומר את זה בתור אחד שעבר את זה והתשובות שלכם ממש שוות לכלום מבחינה של לעזור לה.
רק מי שעבר את זה באמת יכול לעזור לה וזה לא בעיה בה ולא כלום
קל לשפוט אנשים שאתם לא בנעליים שלה.
רוצה תפתרון לסבל החרא הזה? שלחי הודעה
תנסי להתחבר אליהם לדבר איתם, אפילו אם תרגישי דחייה ולא רצויה תדעי שלפחות ניסית.
אני ממליצה לך לנסות להתחבר לילדות מכיתות אחרות בשכבה שלך.
אני קצת מבינה אותך כי לכל כמעט בן אדם בעולם זך הוא מרגיש שהוא לבד,
פשוט תנסי להתחבר, לשבת בבוקר לפני שנכנס המורה או לדבר על השיעורים שהיה, המורה, וכל מיני שאלות שקשורות ללימודים.
את יכולה אפילו שאת שנתיים בבית ספר הזה תראי להם את הפנימיות שלך שיבינו מי את וגם אל תבריזי מפעליות חברתיות וחפשי משהי\ו שמתעים לאישיות שלך מקווה שזה יעזור
גם אל תיהי צינית אנשים לא סובלים ציניות
תהיה בטלפון
היי,
אני מבינה אותך, אני נמצאת באותה הסיטואציה כבר מספר שנים
אבל למדתי להתמודד עם זה והגעתי למצב כזה שטוב לי לבד
אני קוראת ספרים, שומעת מוזיקה, כותבת בהפסקות ומנסה להתעלם מהמבטים
אם את ממש סובלת מהבדידות שאת נמצאת בה- תנסי למצוא ילדה או אפילו ילד אחד שתוכלי למצוא איתם מכנה משותף, חייב להיות בן אדם כזה... או שאולי תעברי בית ספר
אם טוב לך לבד אבל המבטים של אותם אנשים מטרידים אותך - אז פשוט תעשי משהו שעושה לך נעים בהפסקות (תשמעי מוזיקה, תקראי ספר) וככה תשקעי בזה והמבטים פחות יטרידו אותך, את יכולה גם למצוא מקום שקט בבית הספר שהרבה אנשים לא נמצאים שם.
הכי חשוב שאת תרגישי טוב עם עצמך.
אנונימית
אני גם ככה.. אם זה מפריע לך המבטים של כולם פשוט תשמעי מוזיקה ותתרכזי בטלפון ולא בכל השאר מסביב או אפילו תורידי את הראש לפעמים על היידים, זה מה שאני עושה ואז אני מרגישה שאני בבית ולא בבית ספר

אנונימית
נסי לדבר עם ילדה או ילד אחד, נסי למצוא משהו משותף איתם
אני במצב שלך. אבל תקישבו חברים! אני גם רוצה עזרה.

אני מכתה ז היתי בחבורה שאחת מהבנות באוגסט 2015 לפני חודשיים סכסכה ביני לבין חברות שלי! והינו 7 בנות! עכשיו בבית ספר אני לבד. אבל יש לי חברות מחטיבות אחרות.. מ2 בתי ספר יש לי בסהכ 6 חברות ו2 ידידים שאנחנו יוצאים פעמים בשבוע נכון לעכשיו בגלל מצב בטחוני וחורף.. מה אפדר לעשות? ניסתי להגיד לחברות שלי שכל מה שהמכעילה אמרה לא נכון אבל הם לא האמנו! הילדה סכסכה שאני סנובית ומעשנת (היא יודעת שיש לי חברות פאחות" בגלל זה היא המציאה שמועות). ואני בכתה ט פעם ראשונה שאני לבד בחיים שלי!
ראשונה123
גם לי בכיתה לא היו יותר מדיי חברות, הגעתי לכיתה ט' והתחלתי להתנדב בכל מיני מקומות, הכרתי מלא ילדים היום הם החברים הכי טובים שלי, זה העלה לי את הביטחון
ועכשיו ממש לא אכפת לי אם יש לי חברים בכיתה או לא,
אני ממש ממליצה לך להתחיל, אני מתנדבת במד"א וגם במשטרה, אני מאוד ממליצה על שניהם זאת התנדבות ממש כיפית.. יוצא לי להתנדב בעוד מקומות אבל לא באופן קבוע..
בכל אופן בהצלחה אני באמת מקווה שתנסי זה מאוד עוזר..
אנונימית
אני כל כך מזדהה. היה עלי חרם ביסודי אז עברתי בית ספר בחטיבה. תנסי למצוא גם אנשים שנראים בודדים ותדברי איתם (גם אם הם נראים מוזרים מידי/ גדולים מידי/ קטנים מידי וכו) ותבואי בגישה כיפית ונחמדה. ככה לפחות לא תהיי לבד ותדעי שאלה האנשים הכי מגניבים בתכלס (:
באותו הנושא: