8 תשובות
ואוו גם אצלי זה ככה מאיפה את?
אפחד לא טוב ואין מה להגיד באמת. פשוט תהיי שם כשהיא בוכה ותהיי איתה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות חוץ מלשמור שלא תתחרפן
לבוא אליה, לתמוך בא, שתפרוק לך את כל הכאב שלה ולעודד אותה להמשיך הלאה ולהשתתף בצערה..
תפנימי שגם היא לא ממש מוכנה לזה שהיא איבדה את אביה... גם היא כרגע לא כל כך יודעת מה לעשות חוץ מזה שבטח נורא עצוב לה.
הדבר הכי חשוב וגם פשוט לעשות זה להיות איתה.
לשבת איתה, להקשיב לה, לדבר איתה, לאפשר לה לשפוך את הלב... לא צריכים בשביל זה יותר מדי הכנות חוץ מלב פתוח ואזניים פתוחות...
ברוך דיין האמת
מצער לשמוע ולחוות את זה. (קרה גם אצל חברה שלי לצערי)
לפעמים לא צריך לדבר
פשוט להיות שם בשבילה ולחבק אותה. זה לא פשוט.
אף אחד לא באמת טוב במצבים האלה, לדעתי אין מה לחפש לעודד אותה כרגע ("אין מנחמים אדם בשעה שמתו מוטל לפניו") כלומר עכשיו זה מאןד מאוד טרי אז לא שייך עניין הנחמה. פשוט להיות שם ליידה ובשבילה.
שהמקום ינחם אותה בעזרת ה' ולא יידעו עוד צער הם וכל עמך ישראל.
תגידי לה שאת פה והיא יכולה לדבר איתך
שאת תקשיבי לה ותעזרי לה
תראי לה שאכפת לך
לעזור, להקשיב ולבקר תמיד
מצטערת לשמוע...
תהיי חברה תומכת בשבילה, אם היא רוצה לדבר תדברי איתה ותקשיבי לה, בעיקר. אני לא יודעת איך היא אוהבת לפרוק ולהוציא החוצה - אבל אם היא צריכה את עזרתך בהקשבה, בביקורת (על ציור או כתיבה), ובכל דבר שהוא, תהיי שם בשבילה. תראי לה שאת תומכת... (ואני בטוחה שאת תומכת! ייתכן שהיא לא רואה את זה)...
וגם אני לא משהו בזה למען האמת...