11 תשובות
הגיעה כמעט, עצרו אותם שהם הגיעו למצרים.
כי באותו זמן היה שם מלך שלא נתן לגרמנים להיכנס.. הוא אהב את היהודים.
אנונימי
כל מדינות ספרד-לא סבלו מהשואה, מקובלים אומרים, כי למדו שם ''פרדס'' (אותיות ס. פ. ר. ד) וזו התשובה ואין לי רשות לפרט ולהאריך בזה, ה' ייקום דמם, אמן!
נירית
גם לתימן לא ולעיראק ולכל מדינות הספרדים.
אנונימי
חחח חחח חחח חחח חחח. אבאלה מה התגובה השנייה מתרוצה
אנונימית
כי המלך לא נתן להם להיכנס, לפחות זה מה שאבא שלי אמר לי ^_^
TY.
גרמניה הנאצית הגיע למרוקו ולשאר מדינות צפון אפריקה, אך זה לא נקרא שואה בגלל שנרצחו מעט יהודים באזור זה ורק הוגבלו עליהם מספר הגבלות. מובא בויקיפדיה העברית:

בתקופת מלחמת העולם השנייה רוב יהודי צפון אפריקה (אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו) היו תחת שלטון צרפתי. היהודים במדינות תחת חסות צרפת קיוו בראשית המלחמה לקבל את הגנתה של צרפת, בעיקר קיוו כך היהודים בני המעמד הבינוני-גבוה שהזדהו עם צרפת ואימצו את השפה והתרבות הצרפתיים לאורך שנות הפרוטקטורט. אולם לאחר תבוסת צרפת ב-1940 וביסוס צרפת של וישי, המשטר הצרפתי החל לנקוט בצעדים אנטי-יהודיים. תוכנית "הפתרון הסופי" של גרמניה הנאצית שאפה לחסל גם את יהדות צפון אפריקה, והם נספרו תחת הקטגוריה של יהודים ב"שטחים צרפתיים לא כבושים". מבצע לפיד בנובמבר 1942 ושחרור צפון אפריקה על ידי כוחות הברית מנעו מכוונות אלה להתממש.

לאחר כניעת הצרפתים לגרמניה ב-22 ביוני 1940 שיתפה פעולה הממשלה הצרפתית של וישי עם הממשל הגרמני שחוקק חקיקה אנטי יהודית, לה מוחמד החמישי התנגד הצהרתית. המלך המרוקאי הצהיר שהוא לא יאפשר פגיעה ביהודים תחת חסותו, אך בעצמו חתם על הצווים שהרעו את מצבם של היהודים תושבי מרוקו. יש דיון בין החוקרים האם מוחמד החמישי שימש כחותמת גומי של משטר וישי או שהוא אכן ניסה להתנגד לצעדים אנטי-יהודיים.‏ בעקבות הצווים עובדים רבים פוטרו ממשרדי הממשלה, תלמידים יהודים סולקו מבתי הספר הצרפתיים הממשלתיים, יהודים לא הורשו לגור מחוץ למלאח (השכונה היהודית) ויהודים שגרו בשכונות אירופאיות גורשו מהן. בשנת 1941 הופצו כרוזים בצרפתית ובערבית בשכונה היהודית, הקוראים ליהודים להתייצב למפקד בעירייה שמטרתו הייתה לרשום את רכוש היהודים. אחרי המפקד שנערך בעיר מוגדור (Mogador, אסואירה), כתב פקיד עירייה בכיר שהוא מרוצה שהכול עבר ללא התנגדות מצד היהודים. נרשמו 153 בעלי רכוש, הרכוש הכללי נאמד ב-55 מיליון פרנקים צרפתיים.

יהדות מרוקו נפגעה פחות מן אלימות ביחס לאזורים אחרים של שלטון וישי. עם זאת, ב-15 בנובמבר 1942, זמן קצר לאחר שחרור קזבלנקה על ידי הצבא האמריקאי, נערך פוגרום ביהודי העיר בעידוד פקידים צרפתיים אנטישמים. היהודים סבלו מתקריות אלימות ספורדיות נוספות גם בערים אחרות ואף בכפרים מרוחקים. בנוסף למאורעות שחוו היהודים במרוקו עצמה, לפחות 153 יהודים ממרוקו ששהו בצרפת בזמן גירוש היהודים מפריז (1942) גורשו ונרצחו באושוויץ. מנגד, אלפי פליטים יהודים אירופאים שהגיעו למרוקו בתקופת מלחמת העולם השנייה נשלחו למחנות עבודה שהוקמו בדרום-מזרח מרוקו, קרוב לגבול עם אלג'יריה.‏ הקהילה היהודית המקומית הקימה ועדות חירום במטרה לסייע לפליטים היהודים מאירופה, הגדול שבהם קם בקזבלנקה על ידי עורכת הדין היהודיה הלן קאזס בן עטר.
רוקיסט מומחה סטיפס
באותו זמן היה מלך במרוקו..
כשהמלך מלך על מרוקו הוא אמר ושיקר שאין יהודים במרוקו..
והוא לא הסכים שייכנסו..
ובדיוק שזה הגיע למרוקו אמריקה ורוסיה באה לעזור לנו..
טיפה ארוך הייתי אומר↑._.
השואה נגמרה לפני שהיא הגיעה למדינות אירופה
כמובן גם שגנרל מונטגורמי מבעלות הברית ניצח את רומל במדבר ממש לפני מרוקו הנאצים כבר כבשו את אלגיר השכנה