תשובה אחת
יד' אדר, כ"ה כסלו, יד' ניסן, יד' תשרי שני חגים מהתורה ושניים מתקנת חז"ל.
כל התאריכים קבועים מראש ומחושבים.. כך שלא יתנגשו דינים והלכות זב"ז.
למשל קבעו חז"ל כלל "לא אדו' ראש ולא בדו' פסח" מה פירוש?
הכלל נובע מן הצורך למנוע מיום הכיפורים לחול בסמוך לשבת, לפניה או לאחריה, משום שאז יתקיים רצף של שני ימי שבתון האסורים בכל מלאכה לרבות מלאכת אוכל נפש (הכנת האוכל, שהיא המלאכה היחידה המותרת בחג), וכן כדי למנוע את ביטול מצוות "הושענא רבה", כפי שיקרה אם חג זה יחול בשבת. או את פסח-- יום ראשון של פסח לעולם לא יחול בימים שני, רביעי ושישי, שכן מספר הימים שבין פסח לבין ראש השנה הבא אחריו הוא קבוע - 163 ימים, שהם 23 שבועות ועוד יומיים.

לפי סימן זה, הבנוי על צירופי כתב אתב"ש:
א"ת -תשעה באב יחול ביום שחל בו א' של פסח
ב"ש - שבועות יחול ביום שחל בו ב' של פסח
ג"ר - ראש השנה יחול ביום שחל בו ג' של פסח
ד"ק - קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל, כ"ג בתשרי) תחול ביום שחל בו ד' של פסח
ה"צ - צום כיפור יחול ביום שחל בו ה' של פסח
ו"פ - פורים (הקודם) חל ביום שחל בו ו' של פסח
ז"ע - עצמאות יחול ביום שחל בו ז' של פסח.