תשובה אחת
לשפיכה מוקדמת קיימות שיטות טיפול המבוססות על תרגול ואשר מטרתן היא שיפור יכולת הזיהוי של הגבר את עוצמת הגירוי המיני ושיפור השליטה בשפיכה. לשיטות אלו, אותן יש לבצע כצעד ראשוני, שיעורי הצלחה גבוהים. בכל מקרה שילוב בת-הזוג בטיפול מגביר את סיכויי ההצלחה.
שיטת ה"התחל-הפסק" (סטארט אנד סטופ, באנגלית: start and stop). מטרת השיטה היא להרגיל את הגוף לרמות גבוהות ולזמנים ארוכים יותר ויותר של גירוי מיני. בתחילה מבוצעת השיטה לבד, באמצעות אוננות. הגבר מגרה את עצמו כמעט עד לנקודת האל-חזור, מפסיק לכעשרים שניות ואז ממשיך לגרות את עצמו, וחוזר חלילה, תוך הימנעות משפיכה למשך זמן כולל של כעשרים דקות. מספר מטפלים מורים למטופל לדרג לעצמו את עוצמת הגירוי שהוא חש מ-1 (היעדר זקפה) ועד 10 (אורגזמה). הפסקת הגירוי צריכה להתרחש בעוצמת גירוי של 8 בערך, והמשכת הגירוי מתרחשת כשהעוצמה דועכת לכ-3. השליטה העצמית באוננות והעדר הלחץ הנפשי הנגרם מנוכחות בת הזוג מאפשרים בשיטה זו שיפור השליטה העצמית על השפיכה, זיהוי טוב יותר של נקודת האל-חזור ובעיקר—הארכת משך הזמן הנדרש לשם הגעה לאורגזמה. לאחר תרגול במשך זמן מה (מספר שבועות בדרך כלל) ניתן לשלב את בת הזוג בשיטה. שיטת ה"התחל-הפסק" ניתנת בדרך כלל על ידי סקסולוגים כטיפול עיקרי בשפיכה מוקדמת והיא זוכה לשיעורי הצלחה גבוהים מאוד.
שיטת ה"חנק". בשיטה זו על בן או בת הזוג ללפות בחוזקה את הפין רגע לפני שהגבר מגיע לאורגזמה; הדבר גורם למניעת השפיכה. בדומה לשיטת ה"התחל-הפסק", גם כאן יש לחזור על התהליך לאחר כעשרים שניות, לזמן כולל של כעשרים דקות. השיטה מבוצעת בתחילה בדרך כלל באמצעות גירוי ביד; לאחר שמושגת שליטה מסוימת על השפיכה ניתן לבצע את השיטה גם באמצעות חדירה.
תרגול שרירי האגן. כיווץ ודחיפה רצוניים של שרירי האגן גורם לחיזוקם ולשיפור השליטה בהם; שרירים אלו אחראיים לשפיכת הזרע. יתרון השיטה הוא פשטותה והעובדה שניתן לבצעה בכל העת, בזמן העבודה או הנהיגה, למשל. גברים רבים מדווחים על שיפור.
שינוי התנוחה. תנוחות יחסי המין השונות גורמות לעוצמות גירוי משתנות בגברים שונים. על הגבר לזהות את התנוחה בה שליטתו על השפיכה מרבית.
השיטות הבאות אינן מביאות לריפוי השפיכה המוקדמת, והן משמשות כפתרון זמני או במקרה שהשיטות שלעיל נכשלו:
קרם (או תרסיס) השהייה. קרם זה, אותו יש למרוח על איבר המין הגברי, גורם לאלחוש קל וזמני של האזור. גם האישה עשויה לחוות אלחוש באיבר המין שלה כשהשותף שלה משתמש בקרם השהייה, דבר המהווה חיסרון של השיטה. חיסרון נוסף הוא היעדר הספונטניות, שכן רוב תכשירי ההשהייה מתחילים לפעול רק לאחר כעשרים דקות מזמן תחילת השימוש.
קונדום. גברים רבים חשים פחות גירוי כשהם משתמשים בקונדום, דבר המפחית את הסיכוי לשפיכה מוקדמת. קונדומים מסוימים משלבים את השיטה שהוזכרה לעיל וכוללים תכשיר השהייה על גבי הדופן הפנימית שלהם. באופן זה נמנע מגע בין תכשיר ההשהייה ובין איבר המין של האישה.
תרופות. נוגדי דיכאון מסוג ssri מביאים במקרים רבים לעיכוב השפיכה, אך לעתים גם לבעיות בזקפה ולשלל תופעות לוואי אחרות. מספר סמים פסיכואקטיביים, כגון מורפיום והרואין, מביאים אף הם לעיכוב השפיכה. תרופות המשמשות לעיכוב השפיכה אינן מביאות לפתרון הבעיה; עם הפסקת השימוש בהן חוזרת השפיכה המוקדמת. בתרופות לטיפול בשפיכה מוקדמת יש להשתמש כמוצא אחרון, אם השיטות האחרות נכשלות.
שפיכה שנייה. אורגזמה המתרחשת זמן קצר לאחר אורגזמה קודמת דורשת אצל גברים רבים גירוי רב יותר; אצל גברים אלו, לפיכך, אוננות כשעה לפני קיום יחסי מין עשויה לעכב את השפיכה.
משיכת האשכים כלפי מטה לפני השפיכה. זוהי שיטה מיושנת אשר אינה מומלצת על ידי סקסולוגים כיום; השיטה עלולה לגרום לפגיעות ויעילותה שנויה במחלוקת.
שיטת ה"התחל-הפסק" (סטארט אנד סטופ, באנגלית: start and stop). מטרת השיטה היא להרגיל את הגוף לרמות גבוהות ולזמנים ארוכים יותר ויותר של גירוי מיני. בתחילה מבוצעת השיטה לבד, באמצעות אוננות. הגבר מגרה את עצמו כמעט עד לנקודת האל-חזור, מפסיק לכעשרים שניות ואז ממשיך לגרות את עצמו, וחוזר חלילה, תוך הימנעות משפיכה למשך זמן כולל של כעשרים דקות. מספר מטפלים מורים למטופל לדרג לעצמו את עוצמת הגירוי שהוא חש מ-1 (היעדר זקפה) ועד 10 (אורגזמה). הפסקת הגירוי צריכה להתרחש בעוצמת גירוי של 8 בערך, והמשכת הגירוי מתרחשת כשהעוצמה דועכת לכ-3. השליטה העצמית באוננות והעדר הלחץ הנפשי הנגרם מנוכחות בת הזוג מאפשרים בשיטה זו שיפור השליטה העצמית על השפיכה, זיהוי טוב יותר של נקודת האל-חזור ובעיקר—הארכת משך הזמן הנדרש לשם הגעה לאורגזמה. לאחר תרגול במשך זמן מה (מספר שבועות בדרך כלל) ניתן לשלב את בת הזוג בשיטה. שיטת ה"התחל-הפסק" ניתנת בדרך כלל על ידי סקסולוגים כטיפול עיקרי בשפיכה מוקדמת והיא זוכה לשיעורי הצלחה גבוהים מאוד.
שיטת ה"חנק". בשיטה זו על בן או בת הזוג ללפות בחוזקה את הפין רגע לפני שהגבר מגיע לאורגזמה; הדבר גורם למניעת השפיכה. בדומה לשיטת ה"התחל-הפסק", גם כאן יש לחזור על התהליך לאחר כעשרים שניות, לזמן כולל של כעשרים דקות. השיטה מבוצעת בתחילה בדרך כלל באמצעות גירוי ביד; לאחר שמושגת שליטה מסוימת על השפיכה ניתן לבצע את השיטה גם באמצעות חדירה.
תרגול שרירי האגן. כיווץ ודחיפה רצוניים של שרירי האגן גורם לחיזוקם ולשיפור השליטה בהם; שרירים אלו אחראיים לשפיכת הזרע. יתרון השיטה הוא פשטותה והעובדה שניתן לבצעה בכל העת, בזמן העבודה או הנהיגה, למשל. גברים רבים מדווחים על שיפור.
שינוי התנוחה. תנוחות יחסי המין השונות גורמות לעוצמות גירוי משתנות בגברים שונים. על הגבר לזהות את התנוחה בה שליטתו על השפיכה מרבית.
השיטות הבאות אינן מביאות לריפוי השפיכה המוקדמת, והן משמשות כפתרון זמני או במקרה שהשיטות שלעיל נכשלו:
קרם (או תרסיס) השהייה. קרם זה, אותו יש למרוח על איבר המין הגברי, גורם לאלחוש קל וזמני של האזור. גם האישה עשויה לחוות אלחוש באיבר המין שלה כשהשותף שלה משתמש בקרם השהייה, דבר המהווה חיסרון של השיטה. חיסרון נוסף הוא היעדר הספונטניות, שכן רוב תכשירי ההשהייה מתחילים לפעול רק לאחר כעשרים דקות מזמן תחילת השימוש.
קונדום. גברים רבים חשים פחות גירוי כשהם משתמשים בקונדום, דבר המפחית את הסיכוי לשפיכה מוקדמת. קונדומים מסוימים משלבים את השיטה שהוזכרה לעיל וכוללים תכשיר השהייה על גבי הדופן הפנימית שלהם. באופן זה נמנע מגע בין תכשיר ההשהייה ובין איבר המין של האישה.
תרופות. נוגדי דיכאון מסוג ssri מביאים במקרים רבים לעיכוב השפיכה, אך לעתים גם לבעיות בזקפה ולשלל תופעות לוואי אחרות. מספר סמים פסיכואקטיביים, כגון מורפיום והרואין, מביאים אף הם לעיכוב השפיכה. תרופות המשמשות לעיכוב השפיכה אינן מביאות לפתרון הבעיה; עם הפסקת השימוש בהן חוזרת השפיכה המוקדמת. בתרופות לטיפול בשפיכה מוקדמת יש להשתמש כמוצא אחרון, אם השיטות האחרות נכשלות.
שפיכה שנייה. אורגזמה המתרחשת זמן קצר לאחר אורגזמה קודמת דורשת אצל גברים רבים גירוי רב יותר; אצל גברים אלו, לפיכך, אוננות כשעה לפני קיום יחסי מין עשויה לעכב את השפיכה.
משיכת האשכים כלפי מטה לפני השפיכה. זוהי שיטה מיושנת אשר אינה מומלצת על ידי סקסולוגים כיום; השיטה עלולה לגרום לפגיעות ויעילותה שנויה במחלוקת.
באותו הנושא: