תשובה אחת
תקרא שם ונסה להבין.
הם בעורמה (התחזו כבאים מרחוק וכו') ביקשו ''כרות לנו ברית'' אחרי שישראל הדפו אותם, ושאלו את הנציגים הזרים: 'אולי בקרבי אתה יושב, ואיך אכרות לך ברית?' הלכו ליהושע והוא קיבלם.
. חברי המשלחת גיבשו הסכם עם יהושע, ואף אישרו אותו, וכל זאת במסע אחד בלבד השליחים האורחים ביקשו ממנהיגי ישראל: 'כרתו לנו ברית', פנייה שאיננה מציינת בהכרח יחסי שעבוד, ועשויה להתפרש גם כבקשת חסות. (ז). כאשר נוכחו השליחים, כי 'איש ישראל' מערימים קשיים על דרכם, הפחיתו מדרישתם, ופנו ליהושע בלבד בהכרזה 'עבדיך אנחנו', ובכך הביעו במפורש את הסכמתם להיות גרורים (משועבדים תחתיו) בלחץ העדה שינו הנשיאים את תנאי ההסכם, ולצד שמירה על תנאי השבועה, הוטלו עליהם מס ועבדות. יהושע התחייב 'לחיותם' (טו), כלומר: לא לתקוף אותם וגם להגן עליהם. ואכן בשעה שהם הותקפו על ידי מלכי הדרום, חש יהושע לעזרתם (יה' י, 7). בהקשר אחר אמרו הגבעונים ליהושע 'כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה' (טז), וגם נוסחה זו מלמדת על הסטטוס של וסאלים, (כאלה שנמצאים תחת עול של ריבון ) שניתן לגבעונים בברית הנדונה