3 תשובות
בת שלמה במגדל
ומעשה בשלמה המלך שהייתה לו בת יפיפייה אין כמותה בכל ארץ ישראל, הביט במזלות מי בן זוגה ומי ישאנה, וראה שהוא עני אחד ואין בישראל עני כמותו, מה עשה, בנה מגדל גבוה בים, והיה מסביבו בכל עברים מסביב, לקח בתו ושם אותה באותו מגדל הגבוה, ושם עימה שבעים סריסים מזקני ישראל, ובמגדול לא עשה פתח שלא יכנוס אדם בו, ושם בו צידה הרבה, אמר אראה פועל השם ומעשהו, לימים היה אותו עני שהוא בן זוגה והיה יוצא בדרך בלילה, היה ערום ויחף רעב וצמא ולא היה לו במה ישכב, ראה נבלת שור מושלכת בשדה, נכנס בה בין הצלעות הנבלה להפיג צינתו היה ישן בא עוף גדול ונטל אותה הנבלה ונשאה על גג אותו מגדל על חדר הבחורה, ושם היה אוכל העוף את בשר הנבלה, וישב שם על הגג כשהאיר השחר. יצתה הבחורה מחדרה ללכת הגגה כמשפטה בכל יום וראתה אותו בחור, אמרה לו מי אתה ומי הביאך הנה, אמר לה יהודי אני מבני עכו אני, אמנם עוף הביאני הנה, מה עשתה לקחתו והביאתו בחדרה והלבישוהו והרחיצוהו וסכתו ונתייפה מאוד עד שאין כמותו בכל גבול ישראל, ואהבתו הבחורה בלבה ובנפשה, ונפשה קשורה בנפשו, והיה הבחור חריף ומפולפל וממולח וסופר, יום אחד אמרה לו רוצה אתה לקדשני, אמר לה ומי יתן, מה עשה הקיז דם וכתב לה כתובה ומוהר מדמו, וקידשה ואמר עד ה' היום ועדים מיכאל וגבריאל. בא עליה כדרך כל אדם ונתעברה ממנו, כשראו אותה הזקנים מעוברת אמרו לה כמדומה לנו שאת מעוברת, אמרה להם הן, אמרו לה וממי נתעברת, אמרה להם מה לכם לדעת, נפלו פני הזקנים שהיו מתייראין משלמה המלך פן ישים עליהם עלילות דברים, ושלחו אליו לבוא לדבר אליהם, נכנס שלמה בספינה ובא אליהם ואמרו לו אדונינו המלך כך הדבר ואל ישים אדונינו בעבדיו עון, כששמע קרא לבתו ושאל לה על הדבר, אמרה לו בחור אחד הביא לי הקב"ה יפה וטוב תלמודי וסופר וקדשני, קראה לבחור ובא לפני המלך והראה לו הכתובה שעשה לבתו, ושאל לו המלך על אביו ועל אימו ועל משפחתו ומאיזה עיר הוא והבין מתוך דבריו שהוא אותו שראה במזל ושמח שמחה גדולה ואמר ברוך המקום שנותן לאיש וזהו מושיב יחידים ביתה.
ומעשה בשלמה המלך שהייתה לו בת יפיפייה אין כמותה בכל ארץ ישראל, הביט במזלות מי בן זוגה ומי ישאנה, וראה שהוא עני אחד ואין בישראל עני כמותו, מה עשה, בנה מגדל גבוה בים, והיה מסביבו בכל עברים מסביב, לקח בתו ושם אותה באותו מגדל הגבוה, ושם עימה שבעים סריסים מזקני ישראל, ובמגדול לא עשה פתח שלא יכנוס אדם בו, ושם בו צידה הרבה, אמר אראה פועל השם ומעשהו, לימים היה אותו עני שהוא בן זוגה והיה יוצא בדרך בלילה, היה ערום ויחף רעב וצמא ולא היה לו במה ישכב, ראה נבלת שור מושלכת בשדה, נכנס בה בין הצלעות הנבלה להפיג צינתו היה ישן בא עוף גדול ונטל אותה הנבלה ונשאה על גג אותו מגדל על חדר הבחורה, ושם היה אוכל העוף את בשר הנבלה, וישב שם על הגג כשהאיר השחר. יצתה הבחורה מחדרה ללכת הגגה כמשפטה בכל יום וראתה אותו בחור, אמרה לו מי אתה ומי הביאך הנה, אמר לה יהודי אני מבני עכו אני, אמנם עוף הביאני הנה, מה עשתה לקחתו והביאתו בחדרה והלבישוהו והרחיצוהו וסכתו ונתייפה מאוד עד שאין כמותו בכל גבול ישראל, ואהבתו הבחורה בלבה ובנפשה, ונפשה קשורה בנפשו, והיה הבחור חריף ומפולפל וממולח וסופר, יום אחד אמרה לו רוצה אתה לקדשני, אמר לה ומי יתן, מה עשה הקיז דם וכתב לה כתובה ומוהר מדמו, וקידשה ואמר עד ה' היום ועדים מיכאל וגבריאל. בא עליה כדרך כל אדם ונתעברה ממנו, כשראו אותה הזקנים מעוברת אמרו לה כמדומה לנו שאת מעוברת, אמרה להם הן, אמרו לה וממי נתעברת, אמרה להם מה לכם לדעת, נפלו פני הזקנים שהיו מתייראין משלמה המלך פן ישים עליהם עלילות דברים, ושלחו אליו לבוא לדבר אליהם, נכנס שלמה בספינה ובא אליהם ואמרו לו אדונינו המלך כך הדבר ואל ישים אדונינו בעבדיו עון, כששמע קרא לבתו ושאל לה על הדבר, אמרה לו בחור אחד הביא לי הקב"ה יפה וטוב תלמודי וסופר וקדשני, קראה לבחור ובא לפני המלך והראה לו הכתובה שעשה לבתו, ושאל לו המלך על אביו ועל אימו ועל משפחתו ומאיזה עיר הוא והבין מתוך דבריו שהוא אותו שראה במזל ושמח שמחה גדולה ואמר ברוך המקום שנותן לאיש וזהו מושיב יחידים ביתה.
רק אוסיף ואומר ששלמה המלך אמר במשלי.. בעקבות ה"לקח" שנראה כאן.."
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָ (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים:
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר,
דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם,
וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה;
כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה 'לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן'
הקטע מתאר ארבעה מעשים שאינם משאירים עקבות, ולכן אי-אפשר לדעת עליהם לאחר שחלפו (ע"פ מצודת דוד, וכנראה גם רש"י ומלבי"ם):
דרך הנשר בשמיים - הנשר במעופו לא משאיר עקבות;
דרך נחש עלי צור - הסלע חלק והנחש חלק, לא נשארים עקבות;
דרך אונייה בלב ים - הים מכסה את השקע שיוצרת הספינה, לא נשארים עקבות;
דרך גבר בעלמה - גבר שבא על עלמה (= אישה לא-בתולה), לא משאיר בה שום עקבות,
וגם כן דרך אישה מנאפת, אכלה ומחתה פיה, ואמרה 'לא פעלתי אוון': גם אישה שמנאפת מנקה את עצמה לאחר המעשה, כדי שלא יישארו עקבות...
שלושת הראשונים הם משל לאחרונים: כמו שהראשונים לא משאירים עקבות, כך האחרונים - הגבר והאישה הנואפים - לא משאירים עקבות.
בהצלחה.
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָ (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים:
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר,
דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם,
וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה;
כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה 'לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן'
הקטע מתאר ארבעה מעשים שאינם משאירים עקבות, ולכן אי-אפשר לדעת עליהם לאחר שחלפו (ע"פ מצודת דוד, וכנראה גם רש"י ומלבי"ם):
דרך הנשר בשמיים - הנשר במעופו לא משאיר עקבות;
דרך נחש עלי צור - הסלע חלק והנחש חלק, לא נשארים עקבות;
דרך אונייה בלב ים - הים מכסה את השקע שיוצרת הספינה, לא נשארים עקבות;
דרך גבר בעלמה - גבר שבא על עלמה (= אישה לא-בתולה), לא משאיר בה שום עקבות,
וגם כן דרך אישה מנאפת, אכלה ומחתה פיה, ואמרה 'לא פעלתי אוון': גם אישה שמנאפת מנקה את עצמה לאחר המעשה, כדי שלא יישארו עקבות...
שלושת הראשונים הם משל לאחרונים: כמו שהראשונים לא משאירים עקבות, כך האחרונים - הגבר והאישה הנואפים - לא משאירים עקבות.
בהצלחה.
שואל השאלה:
תודה רבה רבה! ממש עעזרת לי (:
תודה רבה רבה! ממש עעזרת לי (:
אנונימי
באותו הנושא: