7 תשובות
הילדה בת שנה וארבעה חודשים יכולה להיות לבד, הילד החדש עד שנה ושיתרגלו לאט לאט במעבר מהחדר שלך לחדר משלהם לילה כן ולילה לא.
אנונימית
מזל טוב עד 120...
לדעתי -שנתיים לילדה.. והילד ימתין אתכם עוד קצת... עד אולי לגיל שנה וחצי בע"ה...
-בתנאי שתהיו החלטיים ונחושים-כי יש חשש שהבת-תתנגד.
לדעתי -שנתיים לילדה.. והילד ימתין אתכם עוד קצת... עד אולי לגיל שנה וחצי בע"ה...
-בתנאי שתהיו החלטיים ונחושים-כי יש חשש שהבת-תתנגד.
לא ההיתי מעבירה ילד קטן בן חודשיים לשבוע לחדר לבד כי הוא עדיין קטן עדיין פעוט
וצריך השגחה, כדאי לחכות לגיל שנה לפחות
וצריך השגחה, כדאי לחכות לגיל שנה לפחות
ראשית, מזל טוב.
עכשיו לשאלתך, אני קצת חלוק...
להעביר ילדה בת שנה + לחדר משלה זה בהחלט רעיון טוב והזמן המתאים.
מצד שני אסור לשכוח שההגעה של התינוק החדש הביתה מאוד מזעזע את עולמה של הילדה הגדולה.
למרות שאני תומך במעבר שלה, בכל זאת הייתי מציע להשאיר את שניהם איתכם כרגע, לפחות עד שהגדולה תבין מי זה הבייבי החדש בבית.
להעביר את הגדולה עכשיו לדעתי יהיה לא נכון. לא רק שתשומת הלב תהיה בעיקר עכשיו לתינוק גם להעביר אותה, היא בכללתרגיש מרוחקת.
תהפכו את הגעתו של התינוק החדש לתהליך של התרחבות המשפחה, ולא בתור "ייצור" שתופס עכשיו את כל עולמה של הילדה הגדולה.
בהצלחה, ושתגדלו אותם בנחת ובבריאות.
עכשיו לשאלתך, אני קצת חלוק...
להעביר ילדה בת שנה + לחדר משלה זה בהחלט רעיון טוב והזמן המתאים.
מצד שני אסור לשכוח שההגעה של התינוק החדש הביתה מאוד מזעזע את עולמה של הילדה הגדולה.
למרות שאני תומך במעבר שלה, בכל זאת הייתי מציע להשאיר את שניהם איתכם כרגע, לפחות עד שהגדולה תבין מי זה הבייבי החדש בבית.
להעביר את הגדולה עכשיו לדעתי יהיה לא נכון. לא רק שתשומת הלב תהיה בעיקר עכשיו לתינוק גם להעביר אותה, היא בכללתרגיש מרוחקת.
תהפכו את הגעתו של התינוק החדש לתהליך של התרחבות המשפחה, ולא בתור "ייצור" שתופס עכשיו את כל עולמה של הילדה הגדולה.
בהצלחה, ושתגדלו אותם בנחת ובבריאות.
קודם כל מזל טוב עד 120!
לפי דעתי עדיף את הגדולה להעביר לחדר בגיל שנתיים וכנ"ל לקטנה.
לפי דעתי עדיף את הגדולה להעביר לחדר בגיל שנתיים וכנ"ל לקטנה.
אמא ותיקה-חדשה (ומצוינת!),
מזל טוב!
למרבה המזל (והצער) אין דבר כזה "הזמן הנכון".
אני חושבת שהנטייה החברתית שלנו "ללמד" ילדים לישון לבד לא תמיד נכונה.
נעים יותר לישון בקירבה למישהו (אפילו אם זו מיטה נוספת בחדר).
נעים לפטפט בשקט עם מישהו עד שנירדמים.
נעים לשמוע נשימות של עוד אדם בחדר ולדעת שאנחנו לא לבד בעולם (בעיקר בחושך, בשקט - כשתחושות הבידוד עולות ביתר שאת). נעים לתת ידיים. נעים להרגיש חום של מישהו לידך.
אנחנו יודעים את זה גם כמבוגרים.
הצורך להוציא ילדים לחדר משלהם נובע מכמה סיבות:
אנחנו רוצים פרטיות (למרות שלשם כך, גם אנחנו יכולים לצאת לפעמים לחדר אחר..)
אנחנו חוששים מ"פינוק" (ואני אומרת שאין דבר כזה, אבל על כך אפשר לקרוא בבלוג שלי או לדבר איתי בפרטיות). חלק מאיתנו ישנים יותר טוב לבד...
בקיצור - אין זמן "לפי הספר". את יודעת מתי הזמן.
אפשר לנסות, לשאול אותה האם היתה רוצה חדר משלה, לשתף אותה בסידור שלו, להציע לישון בו לפעמים, ולבדוק איך זה הולך.
יש יתרון למעבר הדרגתי שאינו נחווה כ"גירוש מגן העדן".
את הרי מכירה את המשפחה שלך יותר טוב מכולנו ואין מישהו יותר מקצועי ממך בתחום המשפחה הפרטית שלך... תקשיבי ללב שלך, לחשיבה שלך וגם לילדתך...
שיהיו לכם, לכולכם, הרבה קירבה ואהבה ולילות ארוכים וטובים של שינה עמוקה ומתוקה.
מזל טוב!
למרבה המזל (והצער) אין דבר כזה "הזמן הנכון".
אני חושבת שהנטייה החברתית שלנו "ללמד" ילדים לישון לבד לא תמיד נכונה.
נעים יותר לישון בקירבה למישהו (אפילו אם זו מיטה נוספת בחדר).
נעים לפטפט בשקט עם מישהו עד שנירדמים.
נעים לשמוע נשימות של עוד אדם בחדר ולדעת שאנחנו לא לבד בעולם (בעיקר בחושך, בשקט - כשתחושות הבידוד עולות ביתר שאת). נעים לתת ידיים. נעים להרגיש חום של מישהו לידך.
אנחנו יודעים את זה גם כמבוגרים.
הצורך להוציא ילדים לחדר משלהם נובע מכמה סיבות:
אנחנו רוצים פרטיות (למרות שלשם כך, גם אנחנו יכולים לצאת לפעמים לחדר אחר..)
אנחנו חוששים מ"פינוק" (ואני אומרת שאין דבר כזה, אבל על כך אפשר לקרוא בבלוג שלי או לדבר איתי בפרטיות). חלק מאיתנו ישנים יותר טוב לבד...
בקיצור - אין זמן "לפי הספר". את יודעת מתי הזמן.
אפשר לנסות, לשאול אותה האם היתה רוצה חדר משלה, לשתף אותה בסידור שלו, להציע לישון בו לפעמים, ולבדוק איך זה הולך.
יש יתרון למעבר הדרגתי שאינו נחווה כ"גירוש מגן העדן".
את הרי מכירה את המשפחה שלך יותר טוב מכולנו ואין מישהו יותר מקצועי ממך בתחום המשפחה הפרטית שלך... תקשיבי ללב שלך, לחשיבה שלך וגם לילדתך...
שיהיו לכם, לכולכם, הרבה קירבה ואהבה ולילות ארוכים וטובים של שינה עמוקה ומתוקה.
הכל אפשרי
הי ומזל טוב, לפי דעתי את הבת הגדולה היית צריכה להעביר לחדר משלה כבר בגיל שנה לפחות כך עכשיו לא היית נתקלת בדילמה הזאת.
אבל נכון לעכשיו אם אין לה ריהוט מתאים בחדר אז עשו אולי את הרכישה של המיטה יחד בצבעים שהיא אוהבת, או של המצעים עם דמויות שהיא אוהבת כך יהיה לה כייף לישון במיטה שלה או לשים בובות שהיא אוהבת שתרגיש ביטחון.
לי יש תינוק בן שנה וחצי שעבר לחדר משלו בגיל שנה בערך לבעלי היה קשה עם המעבר אבל אין ברירה זה חלק מהגדילה, הוא מוקף בכל "החברים" שלו כך שאחרי יום ארוך הוא נכנס למיטה לשינת לילה הוא שמח שפוגש בכולם.
אבל נכון לעכשיו אם אין לה ריהוט מתאים בחדר אז עשו אולי את הרכישה של המיטה יחד בצבעים שהיא אוהבת, או של המצעים עם דמויות שהיא אוהבת כך יהיה לה כייף לישון במיטה שלה או לשים בובות שהיא אוהבת שתרגיש ביטחון.
לי יש תינוק בן שנה וחצי שעבר לחדר משלו בגיל שנה בערך לבעלי היה קשה עם המעבר אבל אין ברירה זה חלק מהגדילה, הוא מוקף בכל "החברים" שלו כך שאחרי יום ארוך הוא נכנס למיטה לשינת לילה הוא שמח שפוגש בכולם.
באותו הנושא: