מה דעתכם על ילדה שלא עוזבת את הדת רק כדי לא לגרום צער להורים?

כל הכבוד על ההתחשבות. אבל מתישהו כדאי שתעשה מה שטוב בשבילה

היא צריכה לדעת למועד על שלה,
לעשות מה שטוב בשבילה.

למרות שאמונה זה לא משהו שאפשר לבחור..
אם אני פתאום אגיד "אני מאמין באלוהים" זה פשוט לא יהיה נכון,
זו הדעה שלי, אני לא יכול לשנות אותה פתאום..
אמונה זה משהו שמתשנה לבד.
סימן שאת כבר עזבת את הדת,
אך פשוט לא הסברת את זה להורים שלך עדיין...
משהו שאת צריכה לעשות.

הייתי כמוך, גדלתי כדתיה וחייתי ככה כל החיים שלי (15 שנה לא הרבה אבל מספיק) ופשוט לאט לאט כבר התחיל להמאס לי מהדת ואחרי כמה חודשים חזרתי בשאלה סופית, היה לי קצת מוזר וקשה בהתחלה אבל התרגלתי. בקשר להורים אבא שלי לוקח את זה די קשה היא כופה דת ולפעמים מכריח אותי לעשות דברים שקשורים לזה שאני לא רוצה הוא מאוכזב ממני אבל אין מה לעשות זה מה שעושה לי טוב. אצלי זה מקרה קצת יותר קיצוני. אם ההורים שלך הם יותר נורמליים משלי אולי הל יהיו קצת מאוכזבים אבל הם עדיין ההורים שלך ולא יאהבו אותך פחות. את צריכה לעשות מה שטוב לך ומה שמשמח אותך. אני יכולה להגיד מנסיון שאחרי שחזרתי בשאלה פתאום גיליתי עולם. כל כך הרבה דברים הסתירו ממני ועכשיו כל כך טוב לי. למרות שיש עדיין את הקשיים עם האוכלוסייה השונה פתאום ןההתנהגות שלא כל כך תואמת את מה שגדלתי עליו למרות שאני לא מתחרטת על זה כי קיבלתי חינוך טוב וזה פוקח לי את העיניים עכשיו. אני לא יהפוך להיות מישי זנותית בגלל כל מה שלמדתי והעקרונות שגדלתי עליהם כשהייתי דתייה.
בהצלחה לך:)

ההורים צריכים סוג של להתחשב בך אי אפשר להכריח מישהו להיות דתי אין מה שבאה בכוח ואת לא רוצה זה יגרום למה שאת עוברת כרגע שאת רוצה לעזוב את הדת והתגובה שמעלי גם צודקת מה שכתבה גם אני היתי כמוך לא רציתי לעשות צער לאבא שלי ובוף הסתדר לי הכי חשוב שקיבלתי חינוך טוב והכל ועושה מה שאפשר לעשות שקשור לדת הנחת תפילין בתי כנסת בחגים לא צריך לשכוח את כל זה ולא להתחמק