אני ממש חושבת לצאת מהצבא

לפי דעתי חדמש בנפש והייתי באותו מצב בדיוק
בשלב מסוים חשוב להבין שהכי חשוב הניסיון והרצון לתרום מאשר לנסות לתרום ולאבד את עצמך על הדרך

הנפש שלך יותר חשובה

הנפש הכי חשובה

שואל השאלה:
גם את יצאת מהצבא?

כן! זה לא היה תהליך פשוט אבל אני יכולה להגיד שאני לא מתחרטת עליו
כל עוד את באמת מרגישה שזה כבר משפיע על הנפש ברמה שאת לא יכולה לראות את עצמך יותר במקום הזה
תלחמי על זה

מתי התגייסת?
אני מבטיחה לך שהרוב המוחלט של הבנות שאני מכירה כולל אני היו במצבך וזה משהו שחייב להתחשל ולהתגבר עליו. זאת מערכת קשה, זה לא כיף, זה מרוקן ואני יודעת כמה קשה להתהלך עם התחושה הזאת אבל בסוף מתגברים ואני אומרת את זה בתור מישהי מאוד רגישה שסבלה וסובלת ובאיזשהו שלב לומדים להשלים עם זה ומבינים שזה חלק מאוד קטן מהחיים. מה זה שנתיים בחיים שלמים, ועוד בחברה הישראלית שזה הדבר הכי מנורמל אצלנו? בסוף לוחמים מקריבים את החיים שלהם ואנשים עוברים דברים שלא עלינו. זה באמת המעט שאפשר לעשות, מבינה את תחושותייך במקסימום, אבל זה יעבור, דברים משתנים גם תוך כדי השירות ויש פתרונות

הנפש שלך ברור

הנפש יותר חשובה,אם את מרגישה באמת ובתמים שאת לא יכולה יותר אז עדיף לצאת מאשר להמשיך לסבול

אני אהיה קצת בוטה, אבל אני חושב שלכולם קשה וכולם עוברים את השלב שאת מתארת
אני לא מוריד מהתחושות שלך, ואני חושב שנכון תתיעצי עם אנשי בריאות הנפש בצבא, אבל חשוב מאוד לתרום למדינה בעיקר במצב הביטחוני שאנחנו בו

שואל השאלה:
כרגע במקום שאני נמצאת בו אני יודעת שאני לא יכולה להישאר ואני לא חושבת שלעבור מקום יעשה לי טוב כי פשוט באלי לחזור לאני של לפני הצבא לא ללבוש את המדים האלו יותר לחזור להיות עצמאית לנהל את הלו"ז שלי ובמיוחד באלי שההתקפי חרדה האלו יפסיקו ונמאס לי לבכות כל הסופש כי בראשון אני צריכה עוד הפעם להיות בבסיס אבל אני אומרת לעצמי האם זה באמת הנפש שלי מה אתם חושבים

מבטיחה לך שהנפש שלך חזקה ואיתנה ושזה ילמד אותך ערך הרבה יותר חשוב לחיים - להיות החברה הכי טובה של עצמך ולהחזיק את עצמך ברגעים הקשים, לדעת לנווט בין כל הרע שאת מרגישה ולמצוא פתרונות מעשיים. לייעל את הסיטואציה עבור עצמך ולא להישאר בבועה של רע ותאמיני לי אני מכירה מקרוב ומכל דבר אפשר לקום. זאת מערכת אטומה זה נכון אבל את בתוכה ואת יכולה להפוך עולמות עבור עצמך. אם תצאי על נפשי הכתם בקורות חיים יהיה גרוע יותר. להיות יציבה ברגעי משבר זה משהו שלומדים ולא קורה ביום אחד, תראי את זה בתור מסע - בסוף את חוזרת הביתה למיטה שלך והעולם לא קרס בזמן הזה ויהיה לך את כל הזמן שבעולם לעשות בדיוק את מה שאת רוצה אחר כך. זמינה להתייעצות בפרטי ואשמח לחזק אותך ומבינה לליבך מאוד אבל לא למהר לעשות טעות שתלווה אותך כל החיים 3>

ברור שהנפש שלך חשובה שלך מהצבא..
גם בתהליכים של שחרור מהצבא את צריכה לעבור תהליך דרך הקב"ן אולי שווה לבוא לקב"ן במחשבה שאולי הוא יצליח לעזור ולא לבוא לקב"ן במחשבה שישחרר אותך

^ קבן זאת אופציה ובאמת תבואי בגישה של "איך אפשר לשפר את המצב ולהישאר במערכת" ולא בגישה של "איך אני יוצאת מפה", יש מספיק הקלות שיכולים לתת לך ומשם זה צ'יפס

הנפש יותר חשובה מהצבא אין מה לעשות עם זה ,אני אישית יצאתי מוקדם ולא עשו לי כלום ואין שום דלתות שסגורות בפניי ,אם את באמת מרגישה שהמערכת לוחצת עלייך יתר על המידה תצאי לא הכל בנוי לכולם

צאי מהצבא על נפשי אני עשיתי את זה דרך קבן.
אין ברירה זה מערכת חרא ממש

^^אתה צעיר ולא יודע איזה דלתות נסגרו בפניך. ותאמין לי יש מספיק אנשים וסמכויות שעושים ויעשו פרצוף על יציאה מהצבא, בסוף זה לא דבר שנראה בעין טובה בחברה הישראלית כי אין מה לעשות זאת הנורמה ובצדק. כולם סובלים, ככה זה.

להתחשל ולבדוק את כל האפשרויות (ולהתנסות בהן) לפני שממהרים לצאת.. כל מקרה לחוד, מציעה לך לא להקשיב למי שממהר להגיד לך לצאת ובאמת לבדוק את כל מה שאפשר לעשות - ואני באמת אומרת את זה בתור מישהי שחוותה מספיק התקפי חרדה בעקבות קושי בצבא, זה טבעי.

שואל השאלה:
הייתי אצל הקב"ן יחידה הוא היה רע ממשש ולא נתן לי שום הקלות למרות שסיפרתי לו שבעבר היה אירוע אובדני וכן ניסיתי לדרוש קב"ן אחר לא צלח

אני אשמח שתסבירי לי באופן פרטני מי ייסתכל עליי עם פרצוף חמוץ :) ,בסופו של של דבר זאת החלטה*שלה* ואני משתף את הנסיון האישי שלי
אין שום צורך להשתמש בניסוח הזה

כפרה עליך תשאל את העולם סביבך מה הם חושבים על זה, לדחוק באדם לצאת ממערכת זה לא שיתוף ניסיון אישי. זאת מערכת שאוכלים בה חרא כולנו יודעים את זה, אבל זה לא הפתרון הישיר.
תמשיכי לדרוש קב"ן ופסיכיאטר צבאי. מחוייבים להביא לך. אני כמובן לא שוללת את חומרת המצב אבל רק להכניס לפרופורציות לפני שממהרים, אם את באמת אובדנית בגלל המערכת תצאי אין שאלה. שום מסגרת לא שווה את זה..

לאף אחד לא אכפת לי יש נפשי יצאתי מהצבא ומקבלים לעבודות ממש לא נכון

תלוי לאן אתה הולך ובאיזה אופן אתה עובד
ומה עם החברה? כולם סביבי בצבא, תאמין לי שכולנו מסתכלים על זה עקום וככה גם החברה הישראלית

החברה יכולנ לקפוץ מקומות עבודה לא אכפת להם מזה רק לאבטחה זהו

זה שקר שמספרים לאנשים כדי שיסבלו בצבא

לא בובי אנחנו לא אוהבים משתמטים

דברי עם כל החברות שמקבלות עובדים שלא סיימו צבא

אני עובדתית צודק לכי תבדוקי ותראי

אני לא חושבת בהכרח שכל "משתמט" עושה בכאילו כי לא נוח לו
עליי אחרי שיחה אחת עם הקב"ן ומכתב מהפסיכיאטר בחרו לוותר בגלל נכות נפשית עקב פוסט טראומה שנגרמה מהצבא
כל מקרה אינדיבידואלי אי אפשר לשפוט

דבר עם כל האנשים שעומדים במרחק 2 מטר ממשתמטים

ברור אני לא שללתי בשום שלב אבל יש פה אנשים קצת עקשנים שממהרים לייעץ לצאת מהצבא. בסוף הקשיים הם טבעיים ושוב כמו שאמרתי אם זה ברמה של אובדנות אז כן לצאת. אבל יש פתרונות להכל. וזהו

זה מערכת פח אשפה
ברור שסובלים בה. אם רע יוצאים כמובן

לא לשרת בגלל שקשה לך זה לראות את עצמך מעל החוק ולעשות מרמה כדי לא לתרום ולהגן על המדינה שלך, שכרגע, ממש צריכה כל אדם ואדם

וכל אחד שיוצא מהצבא צריך להבין שזה אומר שאבא / אמא לילדים צריכים להשאיר את הילדים שלהם בבית למילואים ולסכן את חייהם / לחרף את נפשם, במקומם. ילדים בני 18 שמעל החוק

כמובן שזה לא תקף לכל אחד שהוגדר כלא כשיר בריאותית / נפשית וכו' לשירות. שהצבא מספק את כלל הכלים בתוכו כדי לעזור לך להגדיר את הקווים של מה לגיטימי ומה לא.

לא לשרת זה להחרים את עצמך מהחברה הישראלית המשרתת ולהגיד לכולם 'אני יותר טוב מכם ואסור שלי יהיה קשה. לכם כן'

לא זה לדאוג לעצמך המערכת צריכה להשתנות מלא חיילים סובלים לא מגיע להם

אני לא בעד שיסבלו מצטער יש דרך

צודק, המערכת חייבת להשתנות
מה שכתבתי הוא המצב הנתון,
כל מי שמתלבט אם לצאת מהצבא או לא, מה שכתבתי זה השאלות שצריכות לרוץ לו בראש.
זה שהמערכת לא טובה לא גורם לזה שהעובדה שנער בן 18 יצא מהצבא כי לא התחשק לו לא מסכן חיים של אבא לילד

זה לא עניין לא חשק
מי שיוצא זה מי שסובל ברוב המוחלט של המקרין

מתן יקירי אני סובלת ונשארת
כמו שאר החיילים

לא הבנתי מה אתם מצפים ממישהו שאומר שהוא לא ציוני
מתן היקר אתה מוזמן לקחת מזוודה ולצאת אם לא נאה לך

תצאי מהצבא

מנגבת
סבבה בחירה שלך ככה גם בחירה שלהם מי שבוחר לצאת

לא ציוני אומר שאני לא מרגיש שייך לחברה
וזכותי
ללכת למדינה אחרצ זה לא כזה פשוט והבחירה שלי
זכותי להרגיש לא שייך ולהישאר גם
זה לא סותר. לא בחרתי להיוולד לכאן זה מה יצא

הנפש עדיפה תצאי זה ממש לא סבבה שאת חווה את זה