איך מתמודדים אחרי פרידה?

יכולה לומר לך מניסיון שהזמן באמת עושה את שלו.
נפרדתי מבן זוג אחרי ארבע שנים של זוגיות ויותר משבע שנים של קשר קרוב, זה כמו לתפקד בלי איבר שנקלח ממך - אין יותר מדויק מזה.
מה שהכי עזר לי בפרידה זה לדבר על זה עם חברות (לא בהכרח בכעס, אלא גם לשתף ולהביע תסכול), לסגל לעצמי שגרת יום יומית שתסיח את דעתי מזה קצת אבל באותה נשימה עדיין לתת לעצמי גם להכנס קצת לבועה שלי ולהיות בדאון. זה בסדר, אנחנו לא רובוטים ופרידה היא כמו "אבל" קטן.
אני לא חשבתי שאקום מזה ובסוף אני מרדישה טוב יותר מאי פעם. אני מבטיחה לך שזה עובר.
הכל לטובה ולכל דבר יש סיבות, הכל זה שיעור. את רק תצמחי מזה
שולחת לך חיבוק מרחוק

תעסיקי את עצמך בדברים שבאמת עושים לך טוב ללב, גם אם זה לא ירפא אותך מהשריטה של הפרידה במאה אחוז, עדיין חשוב שתעשי משהו שבאמת נותן לך את השקט הזה מהמחשבה על הבן אדם, ותמיד תזכרי משהו חשוב,
אם היית נשארת עם אותו בן אדם לעוד כמה זמן בזוגיות, בסוף זה עדיין היה מסתיים בדיוק באותה תוצאה פשוט בתקופה שונה לחלוטין, תהיי מודעת שזה טוב שזה הסתיים כאן ועכשיו.

כמו שאנויה אמרה לפניי, את יכולה לפרוק לחברות שבאמת יעודדו אותך, לא בקטע של להגיד משהו מזלזל על הבן זוג אלא באמת שיהיו שמה בשבילך כדי שלא תרגישי לבד בהרגשה, אני גם אוסיף שעדיף לשתף את אחד מההורים על מה שאת מרגישה כדי שהם לא יסתכלו עלייך מהצד ויחשבו שאת בסדר גמור, כי תמיכה מההורים זה אחת מהדברים החשובים ביותר בזמן המצוקה לא משנה מאיזו סיבה זה.

ברגע שתתני לעצמך את ההזדמנות להתקדם הלאה בדרכים שמעסיקים את היום שלך ותהיי במעגל חברתי שיתמוך בך, את תראי שזה יעבור מוקדם או מאוחר יותר,
והכי חשוב זה לא לנסות למצוא דרכים להסתכל על התמונות שלו, כי זה לא יגרום לך להתקדם הלאה ותאמיני לי, את לא צריכה את זה לעצמך, בהצלחה.

אין דרך להתמודד, הזמן יעשה את שלו.
אבל תנסי לא להתעסק בו יותר מידי. תמחקי כל זכר שלו, אל תנסי להיזכר במה שעברתם יחד, בדברים הטובים או הפחות טובים. זה רק יגרום לגעגוע..

שואל השאלה:
אוף וגם יש לי חולצה שלו
להעיף??