דתיים אפשר דבר תורה?

אם את רוצה את יכולה לכתוב לי בפרטי ואני אשלח לך מה שהרב ישלח לי מחר

יש הרבה סרטונים יפים קצרים וטובים של דבר תורה בטיקטוק

לא

הסיפור הכי מוזר בפרשה זה אליעזר. אברהם שולח אותו למצוא כלה ליצחק, ואליעזר עושה מבחן ממש מוזר.

הוא לא בודק אם היא יפה, חכמה, עשירה, ממשפחה טובה. הוא בודק דבר אחד בלבד:

"הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה שתה וגם גמליך אשקה - אותה הוכחת לעבדך ליצחק"

למה דווקא גמלים?

גמל אחרי מסע במדבר שותה 100 ליטר מים. ויש שם 10 גמלים. זה אומר 1000 ליטר מים שרבקה צריכה לשאוב מהבאר, לבד, בכד קטן, הלוך חזור, לנער זר שהיא בכלל לא מכירה.

זה לא "נחמדות". זה טירוף. אף אחד לא עושה את זה.

ואליעזר בדיוק את זה חיפש. כי הוא הבין משהו שאברהם הבין לפניו:

בית לא בונים על יופי ולא על כסף. בית בונים על חסד שעושים בלי לחשוב "מה ייצא לי מזה".

רבקה לא ידעה מי זה אליעזר. היא לא ידעה שהוא מחפש כלה לבן של המיליונר אברהם. היא חשבה שהוא סתם עובר אורח צמא. והיא בכל זאת רצה לשאוב לו ולגמלים שלו.

וזה בדיוק למה התורה מאריכה בסיפור הזה כל כך הרבה פסוקים, יותר מכל סיפור אחר. כי זה הדנ"א של עם ישראל.

אברהם היה איש חסד - הוא פתח את האוהל שלו ל-4 כיוונים. שרה הייתה אשת חסד - האוהל שלה היה פתוח. ועכשיו צריך להמשיך את זה לדור הבא. אז אליעזר מחפש לא כלה יפה, אלא כלה עם לב של חסד.

ובסוף הפרשה כתוב משפט מדהים:
"ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה, וינחם יצחק אחרי אמו"

אומרים חז"ל: כשיצחק ראה שרבקה עושה בדיוק מה שאמא שלו הייתה עושה - מדליקה נרות, אופה חלות, האוהל פתוח - הוא הבין שאמא שלו לא באמת מתה. היא המשיכה לחיות דרך רבקה.

וזה כל הפרשה. "חיי שרה" - החיים שלה ממשיכים דרך מי שממשיך את החסד שלה.

שבת שלום

דבר תורה לפרשת חיי שרה.
הכוח של חסד קטן.
בפרשת חיי שרה אנו קוראים על השליחות של אליעזר עבד אברהם למצוא אישה ליצחק.

כאשר אליעזר מגיע לבאר, הוא מתפלל לה' ומבקש סימן: הנערה שתציע להשקות אותו וגם את גמליו היא תהיה האישה המיועדת ליצחק.

ואכן, רבקה מגיעה ועושה בדיוק כך. היא לא מסתפקת בלהשקות את אליעזר, אלא טורחת ומשקה גם את כל הגמלים.

נשאלת השאלה: למה דווקא המעשה הזה היה הסימן לכך שרבקה מתאימה להיות אשתו של יצחק?

התשובה היא שיש הבדל גדול בין אדם שעושה חסד כשמבקשים ממנו, לבין אדם שרואה בעצמו את הצורך של האחר ומיד קם לעזור.

רבקה לא חיכתה שאליעזר יבקש ממנה להשקות את הגמלים. היא הבינה שיש כאן צורך, לקחה יוזמה ועשתה הרבה מעבר למה שהתבקשה.

וזה בדיוק מה שחיפש אברהם אבינו לביתו: לא רק אישה טובה, אלא אישה שבנויה על מידת החסד.

מכאן אנחנו לומדים יסוד גדול לחיים:

גדלותו של האדם לא נמדדת רק במעשים הגדולים שהוא עושה, אלא דווקא בדברים הקטנים שהוא עושה למען אחרים.

לפעמים חיוך למישהו שקשה לו, עזרה לחבר בלי שיבקש, או מילה טובה לאדם שזקוק לה אלו המעשים שמגלים את הגדולה האמיתית של האדם.

נסיים במסר: לא צריך לחכות להזדמנות גדולה כדי לעשות חסד. צריך רק לפקוח את העיניים, לראות מי זקוק לעזרה, ולפעול מכל הלב.

שבת שלום!