מתוך ההתבוננות שלי על המצב בארץ. אם יש לכם תגובה, בכבוד.

העיסוק בפוליטיקה הורס אותנו ולא משנה מה אתם חושבים על מי. פוליטיקה היא מילה לועזית, עם עברוּת שורשי של פ.ל.ט - פליטת פה, הוצאת דיבה, ריכול שלא במקום.

אנחנו מושפעים מדי מארה"ב ויוקר המחייה בהתאם, כולל האחדות ודיבת הארץ. ב-2003 הנוער כאן התלבש כמו אימו והיום אנשים בטוחים שבלי אמריקה אנחנו קורסים. האמריקאים כבר מאה ויותר באור הזרקורים שכבר השתרשה תאוות בצע וגאוות יתר. נכון להיום הם קורסים חברתית-פוליטית לתוך עצמם, ואצלנו הכל מתייקר ועוקב אחריהם. במילים אחרות, האמריקניזציה התרבותית הושלמה ועכשיו הזמן להתייקרות השירותים המדיניים. ממש כמו המשפט "אם אני הולך כולכם הולכים איתי", הם לא מודעים לזה אבל זה מה שקורה בפועל.

הערבים הם לא הבעיה כי במונחים מקראיים הם גויים, בני ישמעאל אבל גויים. הקב"ה הזהיר את בני ישראל *שלא* להתנשא מעליהם ולא להטות תוצאות שלהם בבתי המשפט כי גם אנחנו היינו זרים, גרים, עבדים במצרים. מידה כנגד מידה.

יש בלבול בין הפיגועים מטעם האיסלאם לבין ערבים כלאום. הפיגועים קורים כי אנשים מאמינים שלא צריך ללמוד כלום מהתורה. אז "ההיסטוריה חוזרת על עצמה" כן ו"סימן אבות לבנים" לא? מדע כן ואמונה לא - כששניהם קונספטים שקיימים לפני שבכלל נולדנו? מה ההבדל? בנוסף, האיסלאם היא מראה לעוולות של החברה הישראלית. מחבלים שרפו וחייכו ביום אחד - ואנחנו כל השנה שרפנו צמיגים עם אבוקות והרבצנו זה לזה עד זוב דם (הפגנת ת"א ביולי 2023).

באשר ל"שחרור פלסטין", זו המודרניזציה של הגרסה האיסלאמית (בין היתר השהאדה) לאיסור עבודה זרה (שגם מופיע בדיבר השני של עשרת הדברות, "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני"). הרעיון של ההסברה הישראלית הוא רק להילחם פוליטית-מדינית, שזה תכלס לא פותר כלום.