אני רוצה אנשים לדבר איתם, אבל אין לי כאלו?

תמיד יש מה לעשות וכזה, אבל לפעמים פשוט באלי לדבר עם אנשים נגיד שיחה וכזה
העיקר בבצפר כשאני עושה הליכה וחברות שלי עצלניות מכדי להצטרף, וגם איתן כבר אין לי על מה לדבר
ופשוט לא קיימים אנשים לדבר איתם
בגלל שאני מעסיקה את עצמי בלימודים ובעבודה ה"נפלאה" שלי, אני לא חושבת יותר מדי על הבדידות שלי שזה דבר חיובי נראלי?
אבל בסופו של דבר אני כן רוצה כל הזמן להכיר את ה"חברות האמיתיות שלי" או את הגאנג אפשר לקרוא לזה ככה
יש לי שתי חברות בלימודים, ובזה מסתיים המעגל החברתי שלי
זאת פשוט חברות לספסל הלימודים וקצת להיפגש וזהו, אין באמת משהו מעבר וגם לא יהיה כי זה עניין של כימיה וכזה עם כמה שהן חמודות ובלה בלה
ואני פשוט לא יודעת מה לעשות
במקום ללמוד מתמטיקה אני פורקת שוב לסטיפס כמו ילדה מסכנה
בידיעה שזה ממילא לא יעזור לי כי לא נראלי שכאן מסתתרות הנפשות התאומות שלי
ואני אומרת נפשות כי הכוונה בחברות
הבנתי שזוגיות לא תמלא את החלל החסר והיא לא תבוא בכל מקרה אז שיהיו לי חברות שאוכל ליהנות ולצחוק איתן
והן פשוט לא מגיעות ואני לא יודעת מה לעשות
בבצפר אין אני ממש ניסיתי אפילו שלחתי הודעה מביכה למישהי מהשכבה בחופש, ובאמת לדבר וכולם נורא מגובשים בקבוצות משלהם אני בכיתה י"ב
עבודה אין אף אחד, תנועות נוער לא בשבילי ומחויבות אישית לא התחילה וגם שם זה לא בנות של ממש חברות אלא רק להיות שם וזהו
ביי לכולם
אה ושכחתי לציין שאני חוקית בינואר ויש לי פומו שלא תהיה לי מסיבה מטורפת וצחוקים כי אין גאנג וזה חסרת חברים
כן זהו