הייתי רוצה לדעת אם יש מי שמזדהה, אם כן איך את/ה מתמודד/ת עם זה?

אני מרגישה שהבייסליין שלי זה להיות עצורה כדי לשמור על קוליות כלפי חוץ, גם כשאין בזה צורך הכרחי, ואז כשאני ממש כבר פגועה אז אני מביעה את הפגיעות שלי ואז זה כבר חוויה ממש רגשית אצלי
אם אני מביעה החוצה אז זה יכול להיות עצבים ובכי כלפי מי שפגע בי, ואם אני מעדיפה להימנע מזה כי בעצם לא יוצא מזה משהו טוב אז אני עם עצמי בבכי ובכבדות ובמועקה רגשית חזקה, ומרגישה בדידות ובלתי נראות רגשית מכאיבים מאוד
אם הייתם יותר כאלה בעבר או אם היום יש מי שמזדהה עם מה שתיארתי, אני ממש רוצה לשאול אותך, איך את/ה מתמודד/ת..? ומה עוזר לך..?
תודה מראש על תגובה מכל סוג❤