14 תשובות
תכלס לדעתי כל הקטע היפה בחיים זה שאין להם שום משמעות מראש ואתה פשוט בא ובוחר מה לעשות איתם אתה ממציא את המשמעות לעצמך כל יום מחדש אם זה דרך קפה טוב עם חברים מוזיקה שאתה אוהב או סתם לעשות טוב למישהו
אם הכל היה מכתוב מלמעלה והיה איזה איזו מטרה אובייקטיבית שכולנו חייבים להגשים היינו סתם רובוטים במסלול קבוע וזה נשמע לי הרבה יותר מדכא מאשר פשוט לחיות כאן ועכשיו ולקבוע לעצמך את החוקים

אני בן אדם מאמין אז אני חושבת שיש משמעות אובייקטיבית מהבחינה הדתית
כל אחד יוצר את המשמעות שלו ובוחר מה גורם לו להרגיש שהוא מוגשם בחיים האלה
משמעות זו מילה גדולה יותר ופחות ריאלית - לא יהיה אפשרי לעולם להניח אותה תחת אובייקטיביות

יש סיבה אובייקטיבית לבטח

ולגבי ".. כדי שיהיה שווה לחיות אותם"
זה גם כן לא אפשרי לקבוע את זה תחת אובייקטיביות.
אני לא ממש אוחז ששום דבר הוא אובייקטיבי, כולל לא האמירה הזו.

אנשים חיים כי יש להם אינסטינקט חייתי לחיות, אחרת הם לא היו חיים. חיפוש משמעות הוא דבר מיותר, מה המשמעות של המשמעות הזו?

בכל אופן, על הצד שתחפש משמעות, היא כנראה לא תהיה אובייקטיבית, ודלא כדקארט שאמר 'אני חושב משמע קיים' (ולא 'אני חושב משמע אני קיים' כמו שנוטים לחשוב, אלא 'משמע שיש משהו שקיים', כלומר שיש קיום, או ליתר דיוק- 'הקיום קיים'). בעיקרון המשפט המקורי בלטינית בתרגום לאנגלית היה therefore ובא להביע אובייקטיביות, אמנם בתרגום לעברית זה רק 'משמע', כלומר, משתמע כך, לא בהכרח שכך, אלא שסובייקטיבית זה כך.

אמנם אם תבוא לטעון שזה לא רק 'משמע' אלא זה אובייקטיבי, כמו שרצה לטעון דקארט, ברשותך, אדחה דבריך.
הטיעון שאתה קיים אינה אובייקטיבית, מאחר ועל הצד שאתה לא קיים אלא אתה רק חווית קיום, המציאות לא תשאל לדעתך על כך, כי אתה לא קיים בכדי שתהיה לך דעה.
כמו כן הטיעון המקורי יותר- שהקיום קיים אינו אובייקטיבי, שעל הצד שהוא לא קיים ואתה רק חווה אותו כאילו הוא קיים, הוא לא ישאל לדעתך על כך מאחר והוא עצמו אינו קיים.

ואפילו שזה סותר כללי לוגיקה (הקיום אינו קיים זה כמו לומר שx שקול ל!x), הם רק כללים רטוריים אקסיומיים, לא אובייקטיביים, על הצד שאתה לא קיים - אין להם שום משמעות (גם אם הם קיימים), ועל הצד שהקיום לא קיים, הם אפילו לא קיימים.
וואו איזה מגילות אסתר
כל אחד ממציא לעצמו את משמעות החיים
אני חושב שהצורך במשמעות הוא לא קריטריון קצר טווח, שמגדיר כל פעם מחדש איך חיים ולמה, אלא הגדרה כללית למשהו שטוב לעבוד בשבילו.
מה גם, אני לא חושב שהמילה משמעות היא עניין של חיים ומוות, וכאשר אדם מרגיש שאין לו משמעות נוכחית, הוא סיים את תפקידו.

אם שווה לחיות אותם? לך תדע.
אני מניח שלאדם ממוצע יש משמעת ממוצעת עם יכולת הכלה ממוצעת.
אני לא יודע מה זו משמעות אובייקטיבית, הרי המילה עצמה סובייקטיבית, אבל אם אדם מסויים משמעותו שלו לחיות כאיש עבודה, בעל קריירה ומשכורת מצחיקה, והעולם לא הולך על פיו, הסיטואציה לא שחורה ולבנה, ובמקום לקפוץ למסילת רכבת או לשעבד את עצמו עד מוות, הוא יכול לבחור ב1,001 נתיבים אחרים וגמישים יותר.
אני חושבת שמשמעות היא המצאה אנושית. האדם תמיד מחפש שאלות מעבר, מנסה למצוא עומק ותכלית בדברים, אבל מי קבע שבהכרח יש משהו מעבר לכל דבר? מה אם זה פשוט ככה
נתחיל מזה שלפי ההגדרה, משמעות היא דבר סובייקטיבי. משמעות אובייקטיבית, לעומת זאת, אמורה להיות משהו עובדתי, שלא תלוי בפרשנות או בתפיסה האישית שלנו. אז כשאתה שואל אם חייבת להיות משמעות לחיים, אתה בעצם שואל אם חייבת להיות סיבה אובייקטיבית ומבוססת לכך שאנחנו קיימים. אבל האם זה לא סותר את עצם הרעיון של משמעות? הרי אם משהו הוא אובייקטיבי ועובדתי, הוא לא בהכרח בעל משמעות בפני עצמו.
מעבר לזה, אם הכול הוא חלק מתוכנית של ישות בעלת תודעה וכוונה, אז לכאורה חייבת להיות תכלית לכל דבר. אבל מה התכלית של אותה ישות עצמה? ואם גם לה יש תכלית, אז מה התכלית של התכלית הזאת? זה בעצם מעגל אינסופי של משמעויות.
אז אם כך, למה אנחנו מניחים שחייבת להיות משמעות מלכתחילה? אולי האדם מחפש משמעות כדי לא להתמודד עם האפשרות שאין שום דבר מעבר למציאות עצמה, שאין בהכרח עומק נסתר או תכלית סופית, ושהדברים פשוט קיימים כפי שהם. ואולי אנחנו מנסים למצוא תשובה לשאלה שאין לה בהכרח תשובה, רק כי קשה לנו לקבל את האפשרות שלא כל דבר חייב להיות בעל סיבה או תכלית.
אנונימית
לא, אני מאמינה שאנחנו דווקא יוצרים משמעות עבור עצמנו (לדוגמה- לעבוד את אלוהים), וכל עוד האדם שלם עם זה- נייס לו, אבל לדעתי אין משמעות אובייקטיבית לחיים אלא סובייקטיבית, ואני גם לא מאמינה שהיא צריכה להיות אובייקטיבית כדי שנחיה חיים טובים.
בשבילי כן ... אני רוצה לדעת בדיוק מה אני עושה פה ולמה
עשיתם לי כאב ראש עם התשובות לא מבינה מה עניתם
ואני לא מבינה איך יכול להיות משמעות אובייקטיבית
אין לנו משמעות משמעות זה המצאה של בני אדם
אנחנו חיים ושורדים ואולי המשמעות האובייקטיבית שלנו היא להמשיך את הדור אבל מעבר לזה לא יודעת
"שווה" לפי מי? באיזו הגדרה?

שווי אובייקטיבי? אז ברור שצריך

שווי סובייקטיבי? אז ברור שלא
לא. ואגב, גם אם היה אלוהים, הוא לא היה יכול לתת משמעות אובייקטיבית לשום דבר.
לא
אני חושבת שצריך להנות מהרגע, זה לא משנה מה השארנו איחרנו כי מה אכפת לי מה חושבים עלי אחרי שאני מתה?