אשמח אם תוכלו לתת לי חוות דעת כנה על השיר שכתבתי, וגם הסבר למה אתם חושבים ככה

אתה סותם את פי בנשיקות
בעוד שקצר זמנינו עד מאוד.
נעלמה לשוני, נבלעה עמוקות
עיניים מסתגרות- לא עוד, לא עוד.

אין מילות אמת בין הנשיקות
נְשִׁיקוֹתֶיךָ אורכות ומתארכות
משככות ומשכיחות את המצוקות
לשכוח, לברוח- לא עוד, לא עוד

את פִּיךָ שֶׁלְּךָ סָתַמְתָּ בנשיקות
והן מכאיבות כמכות עצמיות.
ניגמלתי וכך שפתותינו ניתקות
אָמַרְתָּ, בכוח- לא עוד, לא עוד

דמעותיך נראות בתום הנשיקות
חילצתי זכרונות בתמורה לתשובות.
כָּעַסְתָּ ובכך התחלתי לבכות,
והבטחתי לשווא- לא עוד, לא עוד.