כתבתי שיר אשמח אם תכתבו לי חוות דעת ועידוד בקשר לרגשות שמאחורי השיר...

הלוואי ולא תהיה לך אף אחת
ככה חשבתי, אף אחת.
איך כל גבר שנראה לי נורמלי כבר לא קיים
אני מקווה שאתה עוד שם
מחכה לי, לא הלכת לאחרות
מקווה שאתה רוצה אותי, לא פחות.
כן זה הפחד שלי אני מודה
מפחדת שלא תאהב בחזרה
שהאחד שאני אוהבת
לא יפתח לי את הדלת
אני מפחדת והלב שלי בפנים דמעות
כמה עוד אפשר לחכות
מתי כבר יבינו שאני רוצה כבר עכשיו
לאהוב, לחבק, לגעת בך כבר
מתי כבר יבינו שהרגש הזה חסר לי
שרע ומר לי, שכואב לי
מתי כבר יבינו?
כנראה אף פעם
והסיפור הזה יחזור על עצמו עוד פעם
אני אמצא מישהו, אחשוב שהוא בשבילי
אבל אחר כך אגלה ששגיתי
אני לא אוהבת את זה
אפילו שונאת
לא לצעוק לעולם שאני רוצה כבר לתת
אני רוצה לאהוב
אני רוצה לגעת
לתת אהבה עד שידי מגעת