מה בעיה לציית לגבר? הוא זה שמגן ושומר אלינו

לציית*
אני לא חיילת, אני לא צריכה "לציית".
אבא שלי לא תמיד מבין מה טוב לי תתפלאי, וחוץ מזה שיש לי רצון עצמי ושכל בריא להבין מה עושה לי טוב ומה רע, אני בן אדם מבוגר ויודעת איך להתנהל בכוחות עצמי.

יש כאלה שלא באמת אוהבות את הגבר שלהן כמו שהן אומרות ויש כאלה שפשוט שונאות גברים ולא יודו בזה אבל בשמחה יעשו לו חיים קשים

כי את בן אדם בפני עצמו את לא אמורה "לציית" לאף בן אדם בחייאת

שואל השאלה:
תודה על התיקון
ונכון לא אמרתי שהם תמיד מבינים אמרתי *שיש* מצבים שהם יודעים יותר טוב מאיתנו

אין בעיה פשוט יש בנות שחושבות שהם מינימום מלכות או משהו

יש לי מחשבה ורצון חופשי אני לא הולכת לציית לשום דבר תודה רבה

^^^כשהייתי ילדה בת 10 אולי, אני בת 26 כיום.
אבא שלי ממש לא מבין בכלל מה טוב לי או מה אני צריכה כיום, תאמיני לי, הוא בקושי יודע מה טוב לו.

אני לא הייתי קוראת לזה לציית, אלא להקשיב וללכת לקראת ההחלטות שלהם ואני חד משמעית מסכימה איתך, צריך לסמוך ולהבין שאיפות של גבר בקשר זוגי כדי לתת לו להוביל, נגיד בן זוג שלי עושה לרוב החלטות גדולות ואני סומכת עליו כי אני מכירה את זה שהוא עומד במעשים שלו וזה מהקל על החיים שלי כיוון שאני לא אעמוד בעומס שהוא מתמודד איתו, הכי חשוב זה אמון

שואל השאלה:
כע^

כולנו יודעים שזה גבר ששואל את זה
פדחן.

הכי חשוב זה להיות מודעת למי שאת נותנת את ההזדמנות הזו, כי יש גבר שמוביל ולוקח אחריות על עצמו ואת סומכת עליו לבין מישהו שאת מצייתת לו באופן עיוורי וזה פוגע

שואל השאלה:
אני בת..

שואל השאלה:
כע צודקת^

תעבדי על זה, אף אחד לא עוצר אותך

שואל השאלה:
סבב :)

אין לי למי לציית חחח

אין לי שום בעיה להקשיב לו כי אני יודעת שהוא אוהב אותי ורוצה בטובתי
אבל קודם כל אני יודעת שהוא יכול לטעות הוא בנאדם
דבר שני לציית בלי להפעיל שיקול דעת עצמאי זה טיפשות ואפילו חולני
זה לא "התנהגות טובה" זה שיעבוד

איזה מביך אחי מה שינית לאנונימית

מה הבעיה להיות שפוט של מישהו?

איזה שאלה מטומטמת דיי אני באמת חושבת שפשוט שואלים שאלות כאלה כדי להגיע לחמות

תשמרי על עצמך מה את רוצה
ומי מספר לך שהאישה תמיד צודקת ואני רואה את זה ממש כל הזמן על מלא זוגות
ועלאק לציית את לא משרתת ולא חיילת כפרה תפתחי אישיות דעות ועמוד שדרה משלך תודה

^^תהיי בטוחה בזה אחות

אני מדברת בעיקר על בן זוג שלי
בנושאים מסויימים אני יודעת שאבא שלי יודע טוב יותר ממי אז אני מקשיבה לעצות או להדרכה שלו לעומת זאת יש דברים שאני אייעץ או אסביר או אחדש לו
כמו כן , הוא לא מכיר אותי מספיק בשביל לדעת מה טוב לי בכל סיטואציה
אני צריכה לחיות כבן אדם עצמאי לא היצורםשתלוי באחרים

יצאתי עם גבר צבוע שניסה לכער אותי ולא הרשה לי כלום ולו כן וניסה להשתלט ורק רצה את הגוף שלי גם כשבכיתי בגלל משהו הוא שלח ידיים אז הייתי צריכה לציית לו לדעתך?
לא כולם מגנים ושומרים וגם אבא שלי שרוצה שאני גם אעשה הכל בבית וגם אזרוק את הזבל שזה אמור להיות התפקיד שלו ושל אח שלי שלא עושה כלום גם לציית לו?

אז אם רק *יש* מצבים ולא *כל* מצב שקורה לך,למה לך לציית להם במקום להפעיל שיקול דעת?

אם מדובר בנושא מסויים שאת יודעת שהוא מבין בו יותר ממך, או שהוא יודע יותר טוב ממך, אז כן- אין בעיה להקשיב לו. אמנם 'ציות' אינו עם בחירה, יש את הבחירה אם לציית מלכתחילה או שלא, אבל לאחר שהחלטת לציית- כל הליכי הציות אינם מכילים בחירה בתוכם יותר, אחרת אם את משאירה לעצמך את הבחירה- זה לא נקרא ציות, זה נקרא הקשבה, להקשיב לו.

ועל כן במה שהוא יודע יותר טוב ממך, את בהחלט מוזמנת להקשיב לו, אבל הבחירה נשארת אצלך אם להסכים איתו לבסוף או שלא.
כמו שאם אני אלך לרופא (כי הוא יודע יותר ממני ברפואה [והאמת- גם כי יש לו סמכות לרשום לי בדיקות ותרופות, מה שלי אין... כך שזו דוגמה פחות טובה, אבל נשץמש בחלק הראשון בו, היתרון המקצועי שיש לו עלי ברפואה, לא היתרון הפורמלי]), בפועל הבחרה שלי אם לקנות את התרופות, ולאחר שאני קונה אותם- אם לקחת אותם וכו'.

וכמו כן בכל מקום שאת חושבת שאת יודעת יותר טוב ממנו, אז אפילו שלא יזיק לשמוע את דעתו, כי ברוב עם עצת מלך (ביטוי תנ"כי שמשומש כאמירה שתמיד טוב לשמוע עוד דעות כפי הניתן), אבל יותר טוב שעיקר המשקל יהיה על דבריך ולא על דבריו, מאחר ואת בקיאה באותו הדבר יותר ממנו.

אם לדעתך אין לך דבר שבו את טובה או בקיאה יותר מהבנים בסביבתך, אין לי מושג איך הגעת למצב כזה (כלומר- קשה לי להאמין שלפחות בדבר אחד אין לך יתרון מקצועי עליהם, לדוגמה טיפול במחזור הם ידעו יותר טוב ממך, מלבד במקרים חריגים שך של בעיות במצב המנטלי או הקוגנטיבי וכדו', או במקרה שעדיין לא קיבלת מחזור, וזו רק דוגמה שקיימת פשוט כמעט בכל סיטואציה שאוכל לדמיין, אני מאמין שיהיו עוד הרבה ממה שאוכל לכתוב פה אם תשימי לב לעצמך קצת), אבל בכל מקרה, את אכן יכולה לתת לדבריהם משקל כבד (בעיקרון- אף יותר משל ידיעותיך, אבל זה לא יהיה חכם במקרה כזה), אבל תזכרי שאת לא מצייתת להם, את מקשיבה להם ונותנת לדבריהם משקל כבד.

פעם כל הנשים היו מצייצות לגברים ואחוז הגירושים היה הרבה יותר נמוך. אני חושב והלוואי והיינו יכולים לחזור לזמנים האלו שבהם גברים לא היו משווים על פי כמות השכר על פי הסטטוס החברתי שלהם ובאופן כללי השיח היום מאוד נמוך וגברים איבדו את הגבריות שלהם ויש אמת בדברים שלך והלוואי ועוד נשים היו כך.

השאלה הזאת פשוט מעצבנת אותי, זה מרגיש לי כמו ספאם מרוב שזה מטומטם
לציית? יש לי רצונות משל עצמי, אני רוצה שיכבדו אותי ויעריכו אותי, אני לא רוצה שיציבו לי תנאים או לציית לדברים שאני לא מאמינה בהם

יש הבדל בין גבר שאת סומכת עליו, שמוביל אותך ואת מאמינה בטוחה בו לבין גבר שלא קשור לרצונות ולצרכים האישיים שלך

שואל השאלה:
זכותי לעשות לאנונימי :)