אני צריכה להתייעץ איתכם על משהו.

בתחילת התואר הכרתי מישהי צעירה ממני ב3 שנים אני בת 22 שיש לה חרדות, וכבר מההתחלה התחברנו, ישבנו ביחד, קבענו לעשות עבודה ביחד ולהיות באותו קורס. עכשיו אני מרגישה שהיא מתחילה להיצמד אליי ולראות בי את העוגן החברתי שלה, ואני ממש לא רוצה שזה יקרה.

באתי לתואר גם כדי להכיר אנשים חדשים, בנים, לצאת מאזור הנוחות שלי ולבנות לעצמי מעגל חברתי רחב. אני מרגישה שכבר מההתחלה נוצרה בינינו מחויבות שלא באמת התכוונתי אליה, ושאני מתחילה להרגיש לכודה בקשר הזה.

אני כן מנסה לקחת קצת מרחק ולהתחבר לאנשים אחרים, ואני מרגישה שהיא אפילו שמה לב לזה, אבל למרות זאת היא ממשיכה להישען עליי. היא נלחצת מדברים שקשורים לתואר, פונה אליי בחוסר אונים, שואלת אותי מה אני מתכננת לעשות ונראה שהיא רוצה לעשות כמוני בכל דבר. אני מרגישה שהיא מפחדת שאעזוב אותה, אבל זה לא מונע ממנה להמשיך לפתח בי תלות, וזה מתחיל להתיש אותי.

מצד אחד, לא נעים לי לפגוע בה כי אני רואה שקשה לה חברתית, ומצד שני אני כבר מרגישה שאין לי כוח לקשר האינטנסיבי הזה. אפילו שקלתי לעבור קורס שאני דווקא אוהבת רק כדי לא להיות איתה, והיא אמרה שהיא תעשה מה שאני אעשה, אז אני מרגישה שאין לי דרך ליצור מרחק.

אני לא יודעת אם לשלוח לה הודעה ולהסביר שאני רוצה להכיר עוד אנשים ולשבת גם עם אחרים, או פשוט להתחיל להתנהל עצמאית בלי לדבר על זה. מה הייתם עושים במקומי? איך יוצאים מהסיטואציה הזאת בלי לפגוע בה, אבל גם בלי לוותר על החוויה החברתית שאני רוצה לעצמי?