בא לי לפרוק קצת כי אני בבאסה

מצידי תגידו שזה פתטי ואני לא אמורה לחשוב על זה בכלל,קיצור אתמול הייתי בחתונה של בת דודה רחוקה,עכשיו אני מבינה לחץ בחתונה ואולי מבוכה כי היא לא כלכך בקשר איתנו (רק שהיא הייתה נערה והייתה גרה עם דודה שלי ואבא שלה בבית) קיצר לא ראיתי אותה כמה שנים ואז בקיץ שעבר היא גם לאירוע משפחתי ולא חפרתי לה לא כלום,רק רציתי מנחמדות להגיד לה ביי וחיבוק כזה כי ראיתי שהיא הקימה את התיק ויצאה מהחצר,ואז באמת והיא פשוט כזה "מה יש לך לא הלכתי" וזה היה מביך של החיים עכשיו באמת אני מעדיפה שהיא תגיד לא בא לי לחבק אותי אבל למה ככה..קיצר עכשיו בחתונה שלה היא הלכה לכל השולחנות לומר שלום לכולם לאחר החופה,וספציפי לשולחן שלנו היא לא באה ורק עברה לידנו ואמרה כזה היי צבוע ואמרתי לה "מעלפת לך השמלהה" והיא לא אמרה תודה אפילו;.פשוט הלכה ממני.וכאילו את לא חייבת לאהוב אותי אבל למה לגרום לבן אדם להרגיש מוזר כי הוא. נחמד אליך ונסע שלוש שעות לחתונה שלך כדי לשמח,וגם הכעיס אותי שבסדר שולחנות היא הושיבה את בת הזוג (הממש חמודה) של אח שלה לא יחד עם כל המשפחה..אני גם מרגישה שזה אישי אליי,באירוע משפחתי הקודם שהיא באה אליו היא הייתה מתוקה לשאר המשפחה ודיברה גם עם אבא שלי אני באמת לא יודעת מה עשיתי לה