4 תשובות
עשיתי את זה פעמיים בחיים.
זה לא קל, אף פעם, אבל צריך להבין שבסופו של דבר כולם מגיעים מאותה הנקודה - אבודים ומבוהלים :)
לא לפחד. זה כמעט תמיד ככה בהתחלה. טיפ שלי - תמיד לשבת קדימה! לשאול אנשים שאלות, אלה שצמודים אליך, זאת אחלה דרך להתחיל שיחה ממש אגבית. לא לפחד. אנשים יחפשו אינטרקציה, גם ככה...
תבוא פתוח. יהיה כיף.
זה לא קל, אף פעם, אבל צריך להבין שבסופו של דבר כולם מגיעים מאותה הנקודה - אבודים ומבוהלים :)
לא לפחד. זה כמעט תמיד ככה בהתחלה. טיפ שלי - תמיד לשבת קדימה! לשאול אנשים שאלות, אלה שצמודים אליך, זאת אחלה דרך להתחיל שיחה ממש אגבית. לא לפחד. אנשים יחפשו אינטרקציה, גם ככה...
תבוא פתוח. יהיה כיף.
הבעיה היא לא היום הראשון, יש המון ככה. הבעיה היא אם זה ממשיך גם אחרי שנה, שנתיים
אנונימי
הכל בסדר זה רק היום הראשון
ותנסה אולי לפתח קצת שיחה עם אנשים
ותנסה אולי לפתח קצת שיחה עם אנשים
זה רק היום הראשון, הכל בסדר
תנסה לגשת לסטודנטים, לדבר איתם, בעיקר כאלה שאתה רואה שעם עצמם כזה..
כאילו לי אישית יצא עוד לפני שהתחלתי ללמוד להכיר כמה שילמדו איתי כי דיברנו במקרה ביום פתוח/ יום כזה שהציגו את הלימודים לפני שהתחלנו.
וגם בכיתה ממשיכים לדבר עם אנשים ולהכיר.. בסוף תזכור שכולם שם בערך כמוך- באו למקום חדש שלא מכירים אף אחד, ולכולם יש אינטרס להכיר וכנראה חששות.. אז זה פחות "מביך" או מאתגר מאשר מקום שאנשים כבר מכירים אחד את השני ונוצרו החבורות
תנסה לגשת לסטודנטים, לדבר איתם, בעיקר כאלה שאתה רואה שעם עצמם כזה..
כאילו לי אישית יצא עוד לפני שהתחלתי ללמוד להכיר כמה שילמדו איתי כי דיברנו במקרה ביום פתוח/ יום כזה שהציגו את הלימודים לפני שהתחלנו.
וגם בכיתה ממשיכים לדבר עם אנשים ולהכיר.. בסוף תזכור שכולם שם בערך כמוך- באו למקום חדש שלא מכירים אף אחד, ולכולם יש אינטרס להכיר וכנראה חששות.. אז זה פחות "מביך" או מאתגר מאשר מקום שאנשים כבר מכירים אחד את השני ונוצרו החבורות
באותו הנושא: