די, אני לא מפסיקה לבכות!

אם הרופא אמר שזה התקף חדרה ולחצים אז אולי באמת כדאי לנסות לראות אם באמת יש מניע לזה בגלל דברים שעברת או דברים שמלחיצים אותך.
אם את צריכה עזרה בנושא את מוזמנת לפנות אליי בפרטי❤

אולי תלכי למישהו לטפל בזה

אם הוא לא הפנה אותך לאף אחד ולא הציע טיפול ואת עדיין סובלת מזה תפני אליו פעם נוספת ותבקשי שיפנה אותך לבעל מקצוע. את לא אמורה להמשיך לסבול מזה

רופאים אוהבים להפיל הכל על חרדה. תלכי לחוות דעת שניה בבקשה.

תראי רופא אחר, מערכת הרפואה לא כל כך מקשיבה לנשים וזה ידוע וחקרו את זה, תנסי למצוא רופאה אישה או ללכת לרופא אחר.

גם לי יש התקפי חרדה
יש כמה טכניקות ויסות לזה
יש שיטה אחת שקוראים לה נשימה מבוקרת
תשאפי מהאף כמה שאת יכולה לאיזה 5 שניות, תעצרי את הנשימה ל5 שניות, תשחררי לאט מהפה

עוד שיטה שאני משתמשת בה שקוראים לה ארקע חושית
את צריכה לזהות 5 דברים שאת רואה, 4 דברים שאפשר לגעת בהם, 3 דברים שאת שומעת, שני דברים שאת יכולה להריח, ודבר אחד שאת יכולה לטעום
(אותה השיטה עובדת גם עם צבעים)
זה מסיט את החשיבה מהחרדה ואת תראי שאחרי זה הנשימה שלך תסתדר

יש עוד כמה שיטות אבל אני לא מכירה אותן אז אני לא יודעת להסביר לך

דרך אגב אם יש לך חרדות מטראומה מסוימת אני ממליצה לך ללכת לפסיכולוג כי הוא היחיד שיכול לעזור לשפר את המצב שלך,
סטרס נפשי פוגע גם בגוף ואי אפשר לחיות כל הזמן בהתקפי חרדה

קודם כל אני הייתי ממליץ לך לקבל חוות דעת שנייה
כי זה שרופאים אומרים חרדה על דברים שיכולים להיות רציניים קורה כל הזמן קרה לאח שלי שאמרו לו רק חרדה בסוף גילו אצלו באמת בעיית נשימה
אבל אם גם אם אחרי חוות דעת שנייה אומרים לך ככה עדיף לך למצוא מטפל שיעזור להתמודד עם החרדה

תפני לרופא אחר
זה כל כך נפוץ שרופאים גברים מפילים הכל על חרדה, עודף משקל, הריון ומחזור אצל בנות, ואין לכם מושג כמה פעמים זה קרה ועדיין קורה שרופאים אומרים את זה בזמן שלאישה מולם בכלל יש סרטן או מחלה שהיא בסוף מתה ממנה רק בגלל שהם אומרים שזה "חרדה" במקום לבדוק ולטפל.

אם את כן סובלת מחרדה תנסי לטפל בזה, אבל בלי קשר למה שהרופא אמר זה פשוט משהו שצריך לעשות. חרדה לא משנה כי אם יש לך קשיי נשימה שהם פיזיים ולא משתפרים כשאת רגועה זה ברור צריך עזרה רפואית, בלי קשר לבאמת אם יש לך חרדה, קשיי נשימה מסיבה רפואית יכולים להתקיים גם עם חרדה באותו אדם.
תראי רופא (עדיף רופאה) אחר, ותדגישי שזה לא מרגיש כמו התקפי חרדה שהיו לך בעבר ושזה קורה גם כשאת רגועה. ותמשיכי להתעקש עד שהם לפחות לפחות נותנים לך בדיקות לעשות, כדי לבדוק אם באמת יש משהו. אם בסוף באמת אין כלום אחרי שעשית בדיקות, זה מצויין, תנסי לטפל בחרדה עם פסיכולוג או פסיכיאטר שיעזור.

לכי לרופא אחר, או שתבקשי ממנו הפניה לרופא ריאות. לרופאים לא אכפת לחלק הפניות כמה שבא להם, זה לא מזיז להם, והוא באמת יוכל לבדוק את זה באמת אם זה קשור או לשלוח למשהו אחר שלדעתו כדאי לבדוק.
יש כמויות של דברים שזה יכול להיות
גם לי יש משהו דומה ועדיין אין להם שמץ מה זה
צריך להבהיר להם שזה לא בא עם תחושת חרדה ואז שולחים למלא דברים כדי למצוא מה זה כן.
זה יכול לבוא מאסתמה, אלרגיה ועד מלאמלא.

הי לך,

שומעת בדברים שלך הרבה פחד, תסכול ועייפות סביב התחושות הגופניות שמלוות אותך כבר תקופה.

יכולה רק לשער כמה מלחיץ זה עשוי להרגיש כשהנשימה נעשית כבדה, הדופק פתאום מואץ והגוף כואב, גם כשנאמר לך שמדובר בהתקף חרדה.

גם התמונה שבחרת לצרף, של יד שמבצבצת מתוך ים גדול, נדמה שמספרת משהו על התחושה הזו. אולי על רגעים שבהם הכול מרגיש גדול ומציף, ויש רק רצון להצליח להחזיק את הראש מעל פני המים ולמצוא קצת אוויר..

נשמע שיש גם רצון חזק פשוט "להעיף" את התחושה ולחזור להרגיש כמו קודם. לפעמים דווקא כשהגוף מרגיש כל כך לא צפוי, יכול להיות קשה שלא להיבהל ממנו או להיות דרוכים לקראת הפעם הבאה שזה יקרה. יתכן שבתוך הרצון שהתחושה כבר תיעלם, יש גם משהו מתיש במאבק המתמשך בה. אולי לפעמים דווקא האפשרות לא להילחם מיד במה שעולה, אלא לתת לו קצת מקום, יכולה לאפשר לגל להיחלש בהדרגה..

יכול להיות ששיתוף של אדם קרוב או איש/אשת מקצוע יוכל לתת מקום קצת אחר לכל מה שקורה, גם לפחד מהתחושות עצמן וגם למה שאולי נמצא סביבן.

ואם משהו בתסמינים משתנה, מחמיר או מרגיש שונה ממה שכבר נבדק, אפשר כמובן גם לחזור ולהתייעץ עם גורם רפואי.

כמתנדבת של עמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, מזמינה אותך בחום לצ'אט שלנו, שם תוכלי לשתף או להתייעץ, אם תרצי, במרחב אנונימי, מכיל ונטול שיפוטיות..

שלך,

מתנדבת סה"ר