אם למשל אדם מודע לכך שהזיכרון הוא דבר בעייתי, ואז מתחיל לפקפק בזיכרון של עצמו, האם לדעתכם יהיו לכך השלכות?
טענה: פקפוק בזיכרון פוגע בזיכרון, ולהפך אם משבחים מישהו על זה שיש לו זיכרון טוב, זה מחזק לו את הזיכרון. והתאוריה היא: שזיכרון חייב את ההכרה שיש משמעות לזיכרון, אם האדם חושב במילא לא אזכור, זה לא נהפך לו למספיק חשוב ככה שבאמת הוא לא יזכור. ואם הוא כן בטוח שיזכור, אז זה נהיה חשוב לו לזכור, כי הוא יודע שיזכור, והוא לא מזלזל בזה, ולכן יזכור יותר. במילים אחרות: מכיוון שזיכרון תלוי גם בחשיבות של הדבר, הידע שהזיכרון הוא פגיע פוגע בזיכרון מעט.
אשמח לדעתכם על השאלה הזאת.
הערה- גם ניתן לראות שפקפוק למשל בחלקים מהאינטואיציה יכול לפגוע באותה מערכת.