העבר שלי רודף אותי.

יש לך משהו לעשות עם זה ?
כן? למה את דואגת
לא? למה את דואגת

תשמרי על עצמך

מה שקרה בעבר כבר קרה
על העתיד אי אפשר לשלוט ואי אפשר לדעת
רק על ההווה אפשר לשלוט, תתעסקי בהווה
מה שקרה קרה
אני עשיתי דברים מביכים בעבר ואם אני אתחיל לחשוב עליהם אני אכנס לטרלול

שואל השאלה:
אי שומרת על עצמי זה לא על זה,הכוונה שאני מפחדת שאנשים נגיד יראו אותי עם חבר שלי נגיד ויתחילו שוב פעם לצלם אותנו ולהגיד דברים ולנסות לדבר איתו בכוונה ועוד כל מיני.

שואל השאלה:
ברור לי^
אבל אני מפחדת שאנשים נגיד מהעבר יראו אותי ויתנהגו באותו צורה שוב.

זה פחד לגיטימי אבל לא סביר שזה יקרה
מה המקסימום שהם יכולים לעשות, להסתכל? להגיד מילה לא במקום?
אל תתעסקי במה שאי אפשר לשנות, אני מכיר אנשים שראו אותי בסיטואציות שלא יוצאות לי מהראש ואוכלות אותי מבפנים, אז מה? אני כבר לא בקשר איתם, אין טעם לפתוח על זה דיון, פשוט ממשיכים בחיים ולומדים מזה להבא

שואל השאלה:
כן אבל מה אתה חושב?
כבר מזה כבר שנה ומשהו ואני לא ראיתי אותן מאז בכלל ואחת מהן התנצלה מי שהתחילה הכול וזה ואמרה שהיא תפסיק והרוב אני לא יודעת אם הן ימשיכו כי עבר המון זמן ואני מפחדת שנגיד אם הן יראו אותי איתו או שמעל התמונות הן שוב יהיו ככה

אי אפשר לשלוט על מה יחשבו עלייך ולכן להתעסק בזה לדעתי זה בזבוז זמן, כי מה זה מביא לך? זה סתם לאכול סרטים
אם את נפגשת איתם או נתקלת בהם והם פותחים את זה, זה כבר משהו אחר, ואז אפשר לנסות לשקם לעצמך תדמית חדשה.
וכנראה שאת חושבת על זה הרבה יותר ממה שהן חושבות על זה, אולי הן כבר עברו הלאה ונמצאות במקום אחר, אז זה לא צריך להטריד אותך

שואל השאלה:
איך אתה חושב אני אמורה להתנהג בעיקרון?השתניתי ואני כבר לא בקשר עם אנשים מהעבר ואיתם במיוחד לא אבל זה ממש מציק לי בראש ואני לא יודעת אם הם יתנהגו ככה שוב

היי את אלופה ונשמע שממש עברת אירועים טראומתיים דבר ראשון יכולה תמיד לפרוק ולשתף ומכירה את הקושי אבל עכשיו כבר עברת את זה וזה מאחוריך ואם מקסימום תפגשי אותם את תמיד יכולה ללכת ולהציב לך גבולות זה נשמע באמת יותר עמוק והייתי ממליצה לך גם טיפול פסיכולוגי כדי לפרוק ושידעו באמת הכי לייעץ לך ואני מכירה את הפחד אבל את חזקה ואת היום לא מי שהיית פעם ותדעי ללכת אם תיפגשו והכל יהיה בסדר מה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה

אני מבין אותך, טראומה זה לא משהו שעובר בקלות, ולפעמים אני נזכר בדברים שקרו לי ולא יוצאים לי מהראש, הדרך שאני מתמודד עם זה זה בעיקר לדבר על זה עם אנשים שאני סומך עליהם/יודע שהם לא ישפטו אותי
ואם זה קרה לפני שנה+ כנראה שהן במקום אחר כמוך, לא נראה לי סביר שיראו אותך ויחשבו שוב איך להציק לך, אני לא מכיר את הסיטואציה אבל לפעמים כשחושבים על דברים כאלו יותר מדי זה גם מרגיש הרבה יותר ממה שזה במציאות, זה כבר לא תלוי בך מה הם חושבים ועושים אבל זה מה שאני יכול להגיד מהניסיון שלי, ואם קורה משהו חריג תמיד אפשר לפנות למשפחה/חברים