איך שוכחים מפדיחה שעשיתי?

זמן מעביר הכל

כל פעם שאני נזכרת בפדיחה שעשיתי אני אומרת לעצמי ש*כנראה* אני היחידה שזוכרת אותה ולאחרים לא באמת אכפת וזה מרגיע אותי

את יכולה לנסות להעסיק את עצמך כרגע אבל גם אחרי שנה פתאום ברגע רנדומלי את תזכרי בזה ותרצי לדפוק את הראש בקיר

אם מישהו אחר יעבור פדיחה יותר גדולה , יזכרו לו רק אותה.
תנסי לדאוג לאיזה משהו

תזכרי שאנשים עשן פדיחות יותר גרועות ואלה החיים

עם הזמן ותנסי לזכור שכנראה רק לך אכפת מזה ופדיחות זה משהו שקורה לכולם באיזשהו שלב תזכרי שלכולם אכפת אך ורק מעצמם ושגם עכשיו זה קרה אבל עוד כמה זמן זה יהפוך להיות חלק מהעבר

שואל השאלה:
זה לא בדיוק פדיחה זה יותר מישהו ייבש אותי

אה נו אז פדיחה שלו לא בכבוד שלו תזכרי שזאת לא אשמתך

וואלק אז זה שלו חיימי

שואל השאלה:
זה לא באמת שלו...

למה חיימי מנ קרה

למה זה לא באמת שלו? מה קרה? אשמח אם תוכלי לפרט יותר בכדי שנדע איך לעזור לך

כמו שמישהו אחר כתב פה, כנראה שאת היחידה שזוכרת אותה.
מעבר לזה, אני יכולה לספר לך גם פדיחה שלי.
הרבצתי לילד מהכיתה שמתגרה בי, *עם כרית* בכיתה יא' (פיזית יא') וחברים שלו צילמו את זה.

נזכרים שאתה היחידי שכנראה אכפת לו ממנה

זמן ואלכוהול

משלימים עם זה שזה קרה ואי אפשר לשנות את העבר

אם תחשבי על זה, הם יחשבו על זה גם.
שמחתי לעזןר

לשכוח מזה
להתעסק בדברים אחרים.
עם הזמן הזמן עובר ועובר ועובר וזה כבר הופך להיות דבר נדח יותר ויותר ולא תזכרי את זה
וגם אם תזכרי בזה מתישהו זה יעלם לגמרי
גם אם עוד 10 שנים
וגם אם תזכרי לא יהיה אכפת לך כי זה היה מזמן והיית בן אדם אחר
בדיוק כמו שלא אכפת לך מה עשית כשהיית בת 5
מי זוכר ולמי אכפת
הייתי מישהי אחרת היום אני בן אדם אחר

נירי זאת שהגיבה מעלי
אשמח להסבר ופירוט על מה שכתבת