אני בדיכאון. אני יודעת שזה תקופה והיא תעבור אבל עכשיו זה מרגיש כאילו זה לא יעבור אף פעם. אין לי מוטיבציה לעשות כלום..

לוקח את עצמך בידיים עם כמה שזה קשה ומתחילים את השינוי

שואל השאלה:
כן אבל איך

לדוגמא תיארת שאת לא יוצאת מהבית
אז הייתי יוצא , לא משנה לאן
עדיפות למשהו שאת יודעת שיעשה לך טוב
אמרת שלא התקלחת
הייתי הולך לעשות שטיפה לפני זה
אולי לוקח לעצמי רגע להיזכר בזה שאת במצב טוב ובברכה
ובזה שיש תקווה

מה שתיארת נשמע יותר מ"תקופה קשה"...
אני מציעה לך בחום לפנות לעזרה מקצועית. חבל להמשיך לסבול..

שואל השאלה:
יש לי אופציה עד סוף השנה לפסיכולוג/ית חינם מהשירות שעשיתי אבל מה שאני חווה עכשיו אין קשר לצבא אז לא יודעת אם זה בסדר ללכת.. ובלי שום קשר לזה מביך אותי עכשיו לפרוק מול מישהי/ו מה שאני מרגישה.

דיכאון זה באמת מצב מבאס, וכמו שתיארת באמת להרבה אנשים קורה שאין להם כוח לצאת מהמיטה או לאכול.
אבל חשוב גם לזכור שבסופו של דבר צריך להמשיך לחיות והזמן לא עוצר לאף אחד ואם את לא תעשי את זה בעצמך אין מישהו שיוכל לעשות את זה.
יוצא לי לפעמים להגיש עזרה ראשונה נפשית לאנשים ועברתי הכשרה לזה, ואם בא לך את יכולה לדבר איתי בפרטי תמיד ואני מקווה שזה יוכל לעזור לך