בני 21+ איזה מגמה עשיתם בתיכון? והאם זה עזר לכם בחיים הבוגרים?

הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, אומנם לא הלכתי לעבוד בתחום שקשור לזה אבל זה כן נתן לי את ההזדמנות להתקבל לעבודה שקשורה למקצוע הזה במקרה וארצה, ככה או ככה לא מתכנן את זה אבל עדיין

שואל השאלה:
^כמה יחל זה? וכמה עשית מתמטיקה ואנגלית אם אפשר לשאול?

היה רשום בזמנו שהמגמה היא בין 9 ל-15 יח"ל, מתמטיקה סיימתי עם 4 יח"ל ואנגלית 5 יח"ל

שואל השאלה:
ואו 9-15 זה מלא
טוב תודה על המענה!

אכן, ובכיף

עשיתי מגמת חשבונאות
עכשיו תואר אחר לגמרי

הגברתי כימיה וספרות בגדול
והייתי בתוכנית נחשון (כיתת מנהיגות משולבת עם אופי כזה של כיתה מדעית).
ולא, מה שעשיתי בבית ספר אין קשר למה שאני עושה היום.. אבל כן הגעתי למה שאני עושה היום בעקבות תחביב שהיה לי שהתקבלתי בזכותו לתפקיד בצבא, שהוא מתקשר למה שאני עושה היום. זה לא ישיר, אבל זה כן הכיוון שהבנתי שאני צריכה לקחת יותר ברצינות.
אומנם בדיעבד אני כן חושבת יותר שמסגרת בית ספר חשובה (לא בתצורה שהיא, אבל אני לא מעודדת לנשור וזה רק לאנשים מאוד ספציפיים וכשאין ברירה אחרת), אבל אני אישית סבלתי שם והרגשתי מבוזבזת.. ובאמת מה שלמדתי לא קשור למה שאני עושה היום. אומנם אני מאמינה שבסופו של דבר כל מה שאנחנו עוברים בחיים זה שיעור ומעצב אותנו להיות מה שאנחנו, ואני מרוצה ממי שאני היום אז כן

מגמת מחשבים ופיזיקה ולא זה לא עזר

עשיתי קולנוע ותקשורת
כן אני מתעסקת בתחום הסושיאל ולמדתי צילום וכו'

עדיפות ללכת לתחום שאת אוהבת ושיש בו עתיד

10 יחל מיכון חקלאי וזה לא עזה לי בכלום זה היה נטו לכיף

למדתי מדעי החברה (פסיכולוגיה וסוציולוגיה)
דבר ראשון, בחרתי את המגמה כי היא הייתה נראית לי מעניינת, ולא מתוך מחשבה של "זה יעזור לי", פשוט רציתי להנות (וצדקתי, מאוד נהניתי בשיעורים ובעבודת חקר)
לא יודעת בדיוק להצביע על איך זה עזר, אבל זה כן גורם לך להיות מודע יותר לדברים בסביבה
ועכשיו אני עומדת להתחיל לימודים באוניברסיטה של פסיכולוגיה וקרימינולוגיה:) אז זה כן חד משמעית משהו שנשאר איתי ושאני רוצה לפתח עוד

מדמח
הלכתי לתואר במדמח אז זה חסך לי מכינה של שלושה חודשים

^^אגב
אני לא אהבתי את מה שלמדתי.
ספרות יחסית כן אהבתי.. אולי היה הכי נורמלי שם.
זאת אחת הסיבות שסבלתי ככ, אבל גם לא הייתה אופציה אחרת בבית ספר שלי נגיד ככה.
יש לי צד גם ראלי- אנליטי אבל אני יותר הומנית.
ובגלל מה שאני חוויתי, אני ממליצה לגמרי ללכת אחרי מה שבאמת מעניין אותך וכיף לך.. אפילו אם הוא לא בהכרח "יתרום" לך, כי אם את לא מתכננת ללכת ללמוד רפואה אולי- זה לא יתן לך באמת פור בכללי להגביר מקצועות מדעיים, ועוד יותר אם את לא אוהבת את זה. אין טעם בכוח.

מה שאני ממליצה לעשות זה להשקיע בתחביבים, למידה עצמאית ולנסות כמה שיותר דברים מגיל מוקדם (או בכל גיל)- כי זה באמת מה שעזר לי למצוא מה אני אוהבת ומה התשוקה שלי.

שואל השאלה:
^אני אגיד לך מה, קשה למצוא את התשוקה שלך כשיש בבית הספר סביבות 10 מגמות בערך.
אין באמת משהו שאני מתחברת אליו אז בחרתי בפיזיקה בתקווה שזאת מגמה שתתרום לי הכי הרבה בעתיד, כן אגיד שאני טובה בצד הראלי, אבל לא יודעת אם הייתי קוראת לזה תשוקה..
באמת שהמחשבה על העתיד מדאיגה אותי, אני עכשיו עליתי לכיתה יב ועם כל המיונים לצה"ל ולשירות הלאומי (אני עושה במקביל) אני באמת לא יודעת מה אני רוצה לעשות ואין לי מושג על סמך מה אני אמורה לבחור ולא התחלתי לדבר אפילו על העתיד הרחוק יותר, אני כן יודעת שאני רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה אבל אין לי שמץ מה ואיזה כיוון בכלל.

מגיל קטן ידעתם מה הכיוון שלכם בחיים? או שפשוט זרמתם לאן שהחיים הובילו אתכם?

אני זרמתי עם מה שקורה
וכשידעתי מראש על החלטות גדולות שאני צריכה לקבל, לקחתי את הזמן כדי לשקול אותן ואחר כך לקבל החלטה בלב שלם
גם לי הייתה את ההתלבטות בין צבא לשירות לאומי
ורק לקראת סוף השירות הבנתי מה אני רוצה ללמוד באוניבסיטה, ואחר כך לקח לי זמן להחליט איפה אני רוצה ללמוד...
בקיצור, אני מבינה את זה

אחותי הגבירה פיזיקה (5 יחל)
עזר לה להתקבל לתלפיות וכרגע היא בת 25 עדיין בשירות

גאוגרפיה ולא

ביולוגיה כימיה
אני עושה עכשיו תואר ראשון במדעי החיים אז כן, זה עזר לי

עשיתי 5 יחל ביולוגיה, 5 יחל מדעי המחשב.
זה מאוד עזר לי בלהבין מה אני אוהב.
התחברתי מאוד לביולוגיה ומדעי המחשב שנאתי