אני אובדת עצות

תקשיבו כל הזמן אני מרגישה תחרדה הזאת ותפספוס הזה שאני בשנה האחרונה של התיכון וכולם יוצאים עם חברים ולכולם יש חבורות ומזמינים אותם לדברים ואני אין לי את זה.. יש לי חברות כן אבל אני רוצה לחוות את ה"בואו אליי" הספונטני הזה ושמישהו ייתקשר אליי וישאל אם אני רוצה לבוא לאיזו ישיבה או משהו ופשוט אין לי את זה וזה גורם לי גם לחשוש מה יהיה אחרי בית ספר ואם אני אשאר לבד וזה פשוט מבאס אותי.. אני לא בן אדם מאמין ואין לי על מה להישען אז אני פשוט צריכה להתמודד בעצמי עם זה ואני לא יודעת מה לעשות זה ממש מבאס אותי