אני סופית בפרידזון עם מישהי בעבודה שהתאהבתי בה ממש

אני בן 25 עובד בעבודה משרדית וכבר חצי שנה בערך שיש לי רגשות למישהי בעבודה שלי. היא איתי בצוות ואנחנו ממש קרובים (חשבתי לפחות)- מדברים המון המון, אוכלים יחד בצהריים (אומנם עם כל המחלקה) ולפעמים אוכלים יחד גם בערב אחרי עבודה (לפעמים גם רק היא ואני). כבר תקופה שאני מבין שבחיים לא הרגשתי והתרגשתי ככה כלפי מישהי. לא עשיתי צעד כי הרגשתי קרבה גם ממנה וציפיתי שהיא תיזום משהו. לפני שבועיים בערך יצאנו יחד לאכול (ביוזמתה!) והיא סיפרה לי כזה באמצע משום מקום שהיא בקטע של מישהו *אחר* מהמחלקה כבר כמה חודשים והיא חושבת שגם הוא בקטע והיא ממש רוצה שזה יקרה ("הלוואי" במילים שלה). הייתי בשוק אבל המשכתי את הפגישה כאילו כלום לא קרה ושיחקתי אותה כזה שמח בשבילה. בשבועיים האחרונים מאז אותה פגישה אני מנסה להתחמק ממנה (כמה שאפשר, בסוף היא יושבת כיסא אחד לידי), אני הולך לאכול לבד בצהריים כדי לא לשבת איתה באותו השולחן, נמנע לחלוטין מלאכול איתה אחרי עבודה כשהיא מציעה משהו כזה. מרגיש רע עם עצמי גם כי כביכול "הייתה לי כוונה" ועכשיו כשאני מבין שזה לא ריאלי אז אני לא רוצה קשר איתה- אבל זה באמת לא מתוך אינטרס זדוני, זה כי באמת אהבתי אותה והבשורה הזו ממש מקשה עליי. לא רוצה לעזוב את העבודה בגללה כי זה קיצוני מידי, אבל אני מרגיש שאם אראה שמשהו קורה ביניהם סופית זה ישבור אותי, ואני תוהה אם כדאי לי להקדים תרופה למכה הזו. מה הייתם עושים במקומי?