מה לעשות? פריקה קטנה

תמיד כשאני מדברת עם ההורים שלי הם לא מקשיבים עד הסוף הם פשוט מתפנים לדברים אחרים כשאני באמצע משפט או עוצרים אותי וזה ממש לא נעים לי אני מרגישה שהדברים שאני אומרת לא חשובים...היום התרגשתי לספר להם שקיבלתי מלגה ללימודים וגם יש לי ראיון עבודה למקום טוב והתחלתי לספר והם פשוט אחרי כמה דקות הורידו את הראש לטלפון ואומרים לי רגע אנחנו איתך ואז שוכחים מזה וממשיכים לדבר בינהם או פשוט הולכים לי בפנים לעשות דברים, אני יודעת שזה לא ממקום רע אבל כבר נמאס לי לנסות שישימו לב אליי ולהזכיר כל הזמן שאני מדברת...אני גם מרגישה כשאני מזמינה אותם לצאת איתי לאנשהו למסעדה או כל דבר ואנחנו יוצאים אז הם מתעסקים בטלפונים נגיד הלכתי לסרט עם אמא שלי ואנחנו בקושי יוצאות כי היא עסוקה...אז ראינו סרט ואז היה לה טלפון ויצאה ולא חזרה עד שהסרט נגמר, אני בכיתי כל הזמן שהיא הייתה בחוץ כי כל כך חיכיתי לבלות איתה אבל זה מרגיש כאילו לא אכפת כמו שאכפת מטלפונים ועניינים, גם אני עסוקה גם אני סטודנטית גם אני עובדת אבל אני שמה הכל בצד כשאני איתם ורק רציתי זמן איכות או לשתף ברצף דברים שקורים לי וזה מבאס...ולצערי זה קורה עם כל מי שקרוב אליי היום.

מה אני אמורה לעשות? אני מרגישה שקופה זה ממש מאכזב אותי