5 תשובות
היית אי פעם במלון?
אמאלה תקשיבי אני הכי מבינה אותך , זה באמת נשמע מלחיץ רצח,
במיוחד אם אף פעם לא ישנת מחוץ לבית תכלס.
אבל אל תחשבי עכשיו על כל השבועיים כי זה סתם יכניס אותך לחרדות, תחשבי רק על מחר ועל היום הראשון.
בהתחלה ברור שיהיה מוזר וקשה ותתגעגעי לבית ולאמא ואבא וכו, אבל עם הזמן את תכירי אנשים ותתרגלי לזה.
ותזכרי שאת לא חייבת ישר לאהוב את זה, תני לעצמך זמן!!!!
במיוחד אם אף פעם לא ישנת מחוץ לבית תכלס.
אבל אל תחשבי עכשיו על כל השבועיים כי זה סתם יכניס אותך לחרדות, תחשבי רק על מחר ועל היום הראשון.
בהתחלה ברור שיהיה מוזר וקשה ותתגעגעי לבית ולאמא ואבא וכו, אבל עם הזמן את תכירי אנשים ותתרגלי לזה.
ותזכרי שאת לא חייבת ישר לאהוב את זה, תני לעצמך זמן!!!!
שואל השאלה:
כן, וכל פעם אני בוכה
כן, וכל פעם אני בוכה
אנונימית
אז היית מחוץ לבית.. לא הייתי במכינה אבל אני מניח שזה מעבר לא פשוט ותחשבי על זה שאת תראי אותם בסופי שבוע ובשאר הזמן תבלי ותכירי אנשים חדשים
אני גם הייתי כמוך בול. ואני עדיין כזה
אבל בנחת! תתני לזה את הזמן, זה לא שעכשיו את עוברת מאפס למאה ולא תראי אותם מיליון שנה וכו וכו..אנחנו מדינה קטנה ואם קשה, תמיד אפשר להתקשר ובמקרה הכי גרוע לחזור הביתה
חוץ מזה, תחשבי על זה שכולן יהיו מחר במצב שלך..כולן עוברות למקום חדש והרוב לא מכירות אחת את השניה, גם אם הן סבבה עם לצאת מהבית
תביאי איתך עוגיות או דברים שיגרמו לך להרגיש יותר טוב ובבית ובנוח במכינה, ואת תראי שלאט לאט תכירי חברות חדשות ותפתחי עצמאות, מניסיון:)
מזדהה איתך מאוד אבל את תראי שאת רק תשמחי מזה
ושוב, בנחת הכי חשוב. צעד צעד, בקצב שלך
בהצלחהה
פה אם תצטרכי
אבל בנחת! תתני לזה את הזמן, זה לא שעכשיו את עוברת מאפס למאה ולא תראי אותם מיליון שנה וכו וכו..אנחנו מדינה קטנה ואם קשה, תמיד אפשר להתקשר ובמקרה הכי גרוע לחזור הביתה
חוץ מזה, תחשבי על זה שכולן יהיו מחר במצב שלך..כולן עוברות למקום חדש והרוב לא מכירות אחת את השניה, גם אם הן סבבה עם לצאת מהבית
תביאי איתך עוגיות או דברים שיגרמו לך להרגיש יותר טוב ובבית ובנוח במכינה, ואת תראי שלאט לאט תכירי חברות חדשות ותפתחי עצמאות, מניסיון:)
מזדהה איתך מאוד אבל את תראי שאת רק תשמחי מזה
ושוב, בנחת הכי חשוב. צעד צעד, בקצב שלך
בהצלחהה
פה אם תצטרכי
באותו הנושא: