6 תשובות
זה לא בהכרח דיכאון.
וזה לא דבר שמאבחנים בסטיפס.
לא בהכרח.
לא בהכרח
דאון
לא בהכרח דיכאון
היי לך,

שומע בדברייך את תחושת העצב והדכדוך העמוק שאת מתארת. תחושות כאלה יכולות לגרום להרגיש כאילו להזיז את היד או את הרגל זה כמו להזיז משקולת של 20 קילו. לפעמים, בתקופות שהיגון שולט ונראה שאור לא נכנס פנימה, אין חשק לצאת מהבית ואולי אפילו מהמיטה. לא יכול לתאר לעצמי איך זה מרגיש להיות שבוע בבית, ועוד בחופש הגדול שנראה כמו התקופה שמחכים לה כל השנה... ייתכן שהחופש הגדול מביא אתו תחושות שבמשך השנה אינן במרכז, כמו: בדידות, יחסים חברתיים, מערכת היחסים שלך עם עצמך ועוד.. רגשות כאלה יכולים להביא למצב שמרגיש שאין מנוס ושכדאי פשוט להרים ידיים כי הכול חסר תקווה. מדברייך נראה גם שאת חשה בעייפות, שיכולה להיות עייפות גופנית, אם כי נראה שאת מתכוונת לעייפות נפשית, שמרגישה שפשוט אין כוח.

גם השעמום נשמע שמציק.. אולי את שואלת, מה עושים אתו? יכול להיות שהשעמום הוא שאלת המשמעות שמתחבאת בתוכו עם התהייה מה המשמעות שלך בעולם או בכלל של החיים, או שעמום שיכול להיות שאומר שכבר נמאס מכל הדברים שאת עושה ביומיום ואת רוצה משהו חדש כזה שיגרום לך להרגיש חיה ותוססת.

שיחה עם אדם בחייך יכולה לגרום לומר בקול את התחושות שלא קל להגיד ולקבל תמיכה וסיוע לתקופה הקשה שנשמע שאת עוברת. בנוסף, שיתוף יכול להביא לחשיבה כיצד ניתן לשפר את מצב הרוח שלך - אם זה במציאה של תחביבים חדשים או מקום להכיר בני נוער בני גילך או עזרה של איש מקצוע במידת הצורך.

כותב לך תגובה זו כמתנדב בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. מזמין אותך לפנות אלינו בצ'אט אישי שזמין 24/7 עם מתנדבים שישמחו להיות שם בשבילך, ולתת אוזן קשבה ומקום במרחב הווירטואלי. תוכלי להמשיך ולפרט בצ'אט כל דבר שעולך בך. מקווה שתשלחי לנו הודעה (-:

שלך,
מתנדב סה"ר.
התחברות ל