צריכה עזרה דחופה

דקסטר?

את נראלי קצת פסיכופתית את האמת... תנסי לדבר עם מישהו

שואל השאלה:
אני לא פסיכופטית חחח
אני בחיים לא חשבתי לפגוע במישהו או אי פעם אעשה את זה
פשוט זה עניין אותי

שמעי זה בכלל לא בסדר
זה אפילו די מחריד לחשוב על זה
באמת שלכי לדבר עם מישהו ואל תכנסי לאתר הזה יותר

אני מתחננת שתתייחסי ברצינות להודעה הבאה שאכתוב ושתקראי אותה במלואה

אוקיי, אז היה לי את אותו הרגל כמוך.
זה התחיל בגיל 15 בערך.

בהתחלה הייתי רואה סרטי אימה
ואז תחקירים על רוצחים
ואז כאלה גרפים יותר
ואז מצאתי סירטונים על אנשים שמתעללים בבעלי חיים
ואז כאלה שמתעללים בני אדם
ואז כאלה שבהילדים
והרשימה ממשיכה ונהיית גרועה יותר ויותר.

יש הכל באינטרנט. יש דברים שאי אפשר לנסות לדמיין שקיימים עד שלא רואים אותם.

ולא, לא נהניתי מלראות את זה בכלל. חיפשתי להזדעזע. וכל פעם הסף זעזוע עלה. קשה לי עד היום להסביר את זה, זה היה סוג של דחף לראות מה בני אדם מסוגלים לעשות. זה היה ממכר ושנאתי את זה ואהבתי להרגיש שאני שונאת את זה.

אבל אז קרה משהו.
באופן כללי די הפסקתי עם זה עם בגיל 17 ולא חשבתי על זה יותר מידי,
אבל בגיל 18 באמת "ביום בהיר אחד" ראיתי סתם במקרה meme שהיה רשום בו שם של אחד הסרטים.
ועד היום אין לי מושג למה זה היה הטריגר אבל זה פשוט הציף את הכל בבת אחת.
השבוע הזה היה השבוע הכי נורא שהיה לי בכל החיים. לא ישנתי 6 ימים ברצף, ירדתי מלא במשקל, והייתי במצב פסיכוטי (לא אני אבחנתי את עצמי).
לא הצלחתי לסמוך על אף בן אדם וחשבתי שאני בסכנה ושימכרו אותי לאנשים מהסירטונים ולא יהיה לי איך לברוח ושלא יתנו לי אפשרות להתאבד אז אני חייבת להרוג את עצמי לפני שיחטפו אותי כדי למנוע מוות נוראי (לא הייתי אבדנית בכלל)
חשבתי שההורים שלי הם אלה שימכרו אותי. מציאות ודימיון התערבבו לי, הייתי במצב הישרדותי וכשהתשישות ניצחה את הגוף נרדמתי ל 30+ שעות

כזאת התפרצות בסדר גודל הזה לא חזרה על עצמה, אבל מאז השבוע הזה שתיארתי לך היו לי אירועים דומים מאוד אבל קצת פחות מוגזמים ויותר כזה יומיים שלוש.

זה יבוא לנשוך אותך בתחת וזה נשאר בזיכרון.
אני כותבת לך כדי להבהיל אותך מספיק כדי שתפסיקי את זה לחלוטין עכשיו ולא תוסיפי עוד זיכרונות כאלה למוח ואולי תתחילי טיפול מעכשיו.

אני באמת כל כך מבינה אותך ואני לא בטוחה למה התחלתי על זה ולמה זה פתאום משום מקום התפרץ, המוח האנושי מורכב.
אבל זה שאת עכשיו אדישה לזה לא אומר שזה כי את פשוט אדישה לזה.

ואם יש לך שאלות אליי אז תרגישי חופשי

ושאלת למה את רוצה לראות אותו שוב ושוב וךזה דווקא כן יש לי הסבר.
את אמנם לא בדיוק מרגישה את זה אבל המוח שלך חטף שוק. תחשבי שמה שראית לפני כמה ימים זה משהו שבני אדם לפני האינטרנט היו חיים חיים שלמים בלי לראות משהו דומה לזה אפילו והמוח שלך לא מתוכנן לדעת להכיל כאלה תכנים.

אז מה הוא עושה? גורם לך לרצות לראות את זה שוב ושוב כדי להתרגל. קוראים לזה exposure therapy או משהו בסגנון.
כמו שחיינים שמתאמנים על קפיצה מגובה עושים את זה המון פעמים עולים בגובה כדי שהפחד יהיה קטן יותר