מרגיש שפיתחתי אישיות משל עצמי *בגלל* הטראומות שלי זה לגיטימי לחשוב ככה?

לגיטימי לגמרי. כנראה יצרת מגננה מתוצאה של טראומה

ברור
חד משמעית

שואל השאלה:
זאת דרך ממש טובה לתאר את זה סאני

:]

שואל השאלה:
לא יודע מרגיש לי טיפה שאני מוזר מדי אבל אני לא מצליח להפסיק להתנהג ככה ואני יודע שאני אתנהג נורמלי אם אני לא אדחיק את הכל. מצד אחד בגלל שיש לי אישיות אנשים אוהבים אותי אבל גם אני נורא רוצה להיות נורמלי לא בולט ולהנות מהשקט של עצמי אבל כשאני מנסה אני מרגיש ממש לא בנוח

ברגע שאתה תקבל את עצמך כמו שאתה
שוב דבר לא יפריע לך

שואל השאלה:
אני מאוד מאוד מודע לעצמי ומקבל את עצמי יש דברים מהעבר שלי שאני לא יכול להתמודד איתם זה הרבה מאוד עצב שלא נגמר מעל ל3 שנים ולא יגמר כנראה עד שאני אסגור מעגל (לא יכול לסגור מעגל עד שנה הבאה) אני מרגיש שאני באמת רוצה להתנהג כמו כולם אבל ברגע שאני מוריד את המגננה שלי אני נכנס למחשבות נוראיות

זה כבר טיפול אצל פסיכולוגית ועבודה עצמית

שואל השאלה:
פסיכולוג לא עזר לי כל התהליך שעברתי זה עבודה עצמית בלבד

אז המשיך כך הכל תלוי בך;)

שואל השאלה:
תודה❤

היי יקר,

שומעת במילים שלך את תחושת הקונפליקט שעולה.. הרצון שלך להרגיש ולהיראות נורמלי, לצד הרצון לשמור על מי שאתה ומה שאתה מביא. זה יכול להיות מאוד מבלבל להרגיש שיש בתוכנו כל מיני חלקים שונים, ולא תמיד הם יוצרים פאזל אחיד וברור.

שומעת את הכמיהה לחפש את המקום הרגוע בעצמך, ולהצליח לחיות איתו יותר בשלום ובקבלה.. ממה ששיתפת בולט הכאב והעצב מטראומות בעבר שהשאירו צלקת, ולצידן אולי עולה התחושה שיש גם דברים טובים שצמחו בך בעקבות מה שחווית.

לא מובן מאליו ששיתפת כאן במרחב במסע האישי שלך.. מניחה שזה דרש אומץ, כנות ומוכנות להתבונן פנימה ולשהות בכאב. לא כדאי להישאר לבד עם הרגשות והמחשבות שעלו. אם יש לך מישהו שאתה סומך עליו, שיכול להיות אוזן קשבת עבורך, יתכן שכדאי לשתף אותו ולאפשר לו להיות לצידך ולתמוך בך.

אם תרצה לדבר ולפרוק מעט, לנו בסה"ר יש צ'אט אישי שבו אפשר פשוט לדבר עם אחד מהמתנדבים שלנו.. שיחה כנה, בלי שיפוט, רק הקשבה.

מצרפת לך לינק לצ'אט..

שלך,
מתנדבת סה"ר