כל עוד יש לי אפשרות לרדת מלוחמה לעשות את זה?

אם טוב לך בתפקיד אז לא
אם רע לך תעשה מה שטוב לך

שואל השאלה:
הקטע הוא שכבר קיבלתי צומגית מהמפקדת היציאות פשוט קשות לי ואני הכנתי את עצמי לפני פשוט לא ידעתי שזה ככה קשה להיות רחוקה מהבן זוג ומהבית באופן כללי

שואל השאלה:
לא חשבתי על זה עד הסוף, אני עוד לפני ההשבעה בגלל זה יש אפשרות לפרוש אוטוטו

שואל השאלה:
מה שכן הבנתי שאפשר לפרוש לאורך כל הטירונות

זה נשמע שאת ממש ממש בהתחלה
וחבל לפספס את כל החוויה הזאת
רק בגלל קושי אחד
תתני לזה צאנס תהיי כמה שבועות/חודשים ותראי
נכון שזה קשה להיות רחוק מהבן זוג
אבל תתני לעצמך צאנס לחוות חוויה שתלווה אותך לכל החיים
ואת תבני שם את עצמך ותפתחי את האישיות שלך

שואל השאלה:
אתה בקרבי או היית?

ג'ובניק

שואל השאלה:
אז איך אתה יודע על מה אתה מדבר?

כי אני גם חוויתי קשיים
ולא וויתרתי לעצמי וגם לי היה זוגיות וזה התנגש
עם השירות

שואל השאלה:
הייתה? לא בא לי להיפרד ממנו הוא הכל בשבילי

אז במקרה הזה אם את חושבת שזה יזיק לזוגיות
אז באמת כדאי שתרדי מלוחמה ותעברי ליומיות

שואל השאלה:
הוא עכשיו בשש אז הוא מתגייס אחרי בהרבה והוא גם רוצה קרבי

אז בכל מקרה אתם נכנסים לפלונטר
יהיה לכם געגוע אבל אם אתם חזקים אתם תשרדו
וזה גם מה שיחשל את הזוגיות
אני מכיר הרבה חברים שהיו במצב שלכם ושרדו והכל בסדר

בנות שהולכות לקרבי תקחו את זה בעירבון מוגבל כל מי שלא מסוגלת לעמוד בקשיים תוותרו
לדעתי זה בונה, את לומדת משמעת, וגם להתגעגע זה בונה אותך בעתיד
ואם הוא גם ירצה קרבי אז גם מהצד שלו את פחות תראי אותו..
אני חושבת שתנסי להגיע לסדיר.. אם קשה לך רק מבחינת הגעגוע ולא משאר הבחינות (קושי פיזי/נפשי..)
תישארי