אמאלה פשוט התחלתי לבכות משום מקום בלי שום סיבה מה קורה לי

זה קורה כדאי שתדברי עם חברה או מישהו

זה בדרך כלל מעומס נפשי. כנראה יושב עלייך משהו

אמרתי לך את חייבת פסיכיאטר

שואל השאלה:
די אבל מה עומס נפשי אני לאחרונה ממש בטוב

לפעמים לנפש יש מצב שהוא פועל יותר, וחי יותר, אז כשיש רגע של שקט הוא מתחיל להוציא את מה שהיה עמוס עליו במשך כל הזמן הזה בהפתעה.

אני חושב שאת צריכה לחשוב עם עצמך מה מפריע לך, ואם את יכולה עדיף לדבר עם מישהו. לא עם ai, זה מאוד עוזר

^^^מצב רוח הוא לא דבר יציב
יכול להיות שמשהו קטן שקרה טיפה דיכא אותך.. תנסי לחשוב בכל זאת למה, תשאלי את עצמך ותנסי לענות, זה עוזר בדכ..

שואל השאלה:
אני באמת לא יודעת מה מפריע לי

^זה קשה.. אבל תנסי בכל זאת לענות לעצמך בכנות. אל תעני מיד, תחשבי על זה קצת

לפעמים באמת זה מוזר, פשוט מרגישים לא טוב בלי להבין למה.
את צריכה לחשוב, אולי בזמן האחרון היו יותר מדי דברים שהרגשת שאת לא מתנהגת כמו עצמך או עושה מה שאת לא עושה בדרך כלל בשביל לרצות או לעשות רושם לאנשים. ואז כשיש לך שקט זה יוצא החוצה.
אני מתכוון להגיד שלפעמים זה קורה בגלל המצב החברתי הכללי שלנו ולא בגלל משהו ספציפי. צריך לחשוב לבד ולהבין מה הנקודה

שואל השאלה:
יכול להיות שזה בגלל מבחן שיש לי עוד שבוע וחצי?

^לפעמים מבחן באמת יוצר המון לחץ. אבל גם זה תלוי כמה הוא חשוב לך. אני מאמין שאם התחלת לבכות פתאום יש משהו גדול יותר

^^הגיוני. רק את יכולה לענות לעצמך אם זה בגלל זה

שואל השאלה:
אין לי מושג זה היה כל כך פתאומי. ישבתי על האסלה עשיתי קקי, קראתי הןדעה של אמא שלי (הכי סתמית בעולם, לגבי שעה של אימון) והתפרץ בי בכי מטורף

^^ויכול להיות שלמבחן הזה יש משהו שגורם לך להרגיש ככה? אולי מצפים ממך לציון טוב וזה מלחיץ אותך? אולי זה יושב על זה שיש ציפיות ממך? תחשבי, זה כנראה לא המבחן אלא ההשלכות שלו

תנסי לחשוב על זה, אולי את מרגישה שאנשים מסויימים גורמים לך לחץ, גורמים לך להתנהג בצורה ספציפית לידם כדי לעשות או רושם או כדי לרצות.
אולי זה באמת המבחן מי יודע.

סתם בכלליות עכשיו, אם את רוצה לשמוע על נפש האדם, יש סרטונים קצרים של מישהו בשם "הקוד האנושי" ביוטיוב, זה ממש מעניין ויש לו גם קול מרגיע כזה.

תנסי לדבר על זה עם מישהו. אולי כדאי שתדברי עם אמא שלך ותנסי להבין למה זה קרה. אם זה חשוב לך להבין כדאי שתדברי איתה

יש לי פה סרטון שהכותרת שלו נשמעת כאילו זה בערך מה שאת מתארת.
אני לא איזה פסיכולוג כדי לדעת בוודאות, אבל זה נשמע ככה. אם את רוצה את יכולה לשמוע

שואל השאלה:
תודה לכולכם, באמת. אני לוקחת כמה שעות לעצמי ואחזור ללמוד מאוחר יותר

אין בעד מה. אל תשכחי לדבר עם מישהו שאת סומכת עליו בסוף, בסוף זה מה שהנפש שלנו הכי צריכה