תשובה אחת
שאלה יפה
בעיקרון, ההגדרה היבשה היא, פחד מה'.
בפועל, אדם ירא שמיים הוא אדם שמדקדק בשמירת תורה ומצוות
הוא עושה (או משתדל) הכל כמו שצריך.
הוא לא צריך שיגידו לו שזה אסור או מותר, לא מחכה להיות לבד כדי "לחפף". אכפת לו מספיק, המצב הרוחני שלו נוגע בו.
אפשר להתייחס ליראת שמיים כשריר
אנחנו צריכים לאמן את עצמינו להיות "השוטרים" של עצמינו.
זה מתחיל בזה שאנחנו ממשיכים להתפלל גם כשהמורה יוצא מהכיתה
ולא מעתיקים במבחן כשהמורה לא מסתכל
וממשיך בהפקדה על מצוות והלכות שבינינו לבין עצמינו, כשאף אחד לא רואה.
בעיקרון, ההגדרה היבשה היא, פחד מה'.
בפועל, אדם ירא שמיים הוא אדם שמדקדק בשמירת תורה ומצוות
הוא עושה (או משתדל) הכל כמו שצריך.
הוא לא צריך שיגידו לו שזה אסור או מותר, לא מחכה להיות לבד כדי "לחפף". אכפת לו מספיק, המצב הרוחני שלו נוגע בו.
אפשר להתייחס ליראת שמיים כשריר
אנחנו צריכים לאמן את עצמינו להיות "השוטרים" של עצמינו.
זה מתחיל בזה שאנחנו ממשיכים להתפלל גם כשהמורה יוצא מהכיתה
ולא מעתיקים במבחן כשהמורה לא מסתכל
וממשיך בהפקדה על מצוות והלכות שבינינו לבין עצמינו, כשאף אחד לא רואה.
באותו הנושא: