דתיים, איך אפשר לעבוד על יראת שמיים באמת?

נקדים ונאמר -
יש לנו שכל ורגש. בשכל אנו יודעים שהכל זה ה' וכו'.. אבל כשמגיעים לתכל'ס, למעשה, אנו פועלים כאילו אנו לא יודעים זאת. למה? כי הדברים לא חדרו לרגש שלנו, לחיות שלנו - המקום ממנו נובעים המעשים.

אחרי שהבנו את זה, נבין שכדי להגיע ליראת שמים צריך להחדיר את הדברים לרגש.
איך עושים את זה?
יש קליפה - הנקראת קליפה פרעה - הממוקמת בעורף שמונעת מהדברים שאנו מבינים לחדור למה שאנו מרגישים, לרגש.
איך חודרים אותה?
התבוננות.
כאשר מתבוננים במציאות בדעת - כלומר, לא ברפרוף, אלא ממש תוקעים את הדברים במח. וחושבים על זה עוד ועוד. זה פורץ את הקליפה.

בהצלחה אחי היקר!
תשקיע בללמוד על התבוננות.

זה מאד יפה להיות ירא שמיים כל הזמן
אבל בתכלס אנחנו בני אדם, ומה לעשות, לפעמים אנחנו יותר מתביישים ממישהו שיראה אותנו עושים עברה מאשר מה' שאמר שאסור לעשות זאת
אז הפירוש של המשנה זה - הלוואי שיהיה אכפת לך ממה שה' אמר, לפחות כמו שאכפת לך ממה שאנשים חושבים עליך

לימוד מוסר, להתחבר לגמרי לבית המדרש והתנתקות מכל האמצעים הטכנולוגיים. זה הבסיס

שואל השאלה:
לומד בישיבה, לומד הרבה.
שאני יוצא הביתה (פעם בחודש בערך)
יש לי הרבה בלאגן..

במקרה הכי גרוע אם לא מצליחים להגיע ליראת שמיים (שזה קשה) אז אפשר להשתמש גם ביראה אמנם יותר פחותה אבל שכן מצילה. יראת העונש. ללמוד על עונש של כל דבר היכלות גיהינם כף הכלע וכו...

על איזה חטא ספיציפי אתה מדבר?